עוד טוען התובע שהנתבע לא הסתפק בהבאת פרטים אלו מהם ניתן לזהות את התובע כאותו אדם בספר, הנבל, אלא גם נקט בפעולות נוספות כדי לוודא שהציבור יזהה את הדמות עם התובע. הנתבע, כך טוען התובע, יצר קישור בין שמו של התובע באנגלית לספר. קישור זה הביא לכך שכל אדם המקיש את שמו של התובע במנוע החיפוש גוגל, מגיע לפרסום הספר ולאותה דמות – הנבל.
גם אותה תמונה שחזר והפיץ הנתבע, אותה תמונת אלמוני אשר מתאים לגילום דמותו של השמן בסרט שיופק על פי הספר, כך טוען התובע, איננה תמונת אדם סתמית שנשלפה באקראי ממעמקי המרשתת. חיפוש של אותה תמונה שהציג הנתבע במנוע החיפוש גוגל מקשר את התמונה לדמותו של איש עסקים הודי ששמו כשם התובע: "Amit". משמע, טוען התובע, גם תמונה זו מבטאת תחבולה של הנתבע בניסיון ליצור זיהוי של התובע עם דמותו של הנבל.
טוען איפוא התובע כי בחינה אובייקטיבית של הספר והפרסומים שעשה הנתבע בקשר עם הספר, מאפשרת בנקל לזהות את התובע עם אותה דמות, "הנבל", וכך גם מציגה את התובע באור שלילי. כמי שהוא הוא אותו נוכל רב מעללים העוסק בקנוניות חובקות עולם ובמעשי הונאה. וכמובן, כך ממשיך התובע, שאין מדובר במקריות גרידא אלא בכוונת מכוון. בניסיון ברור של הנתבע להתנכל לתובע על רקע אותן מחלוקות שנתגלעו ביניהם והתבררו בתביעה הקודמת.
זיהוי התובע כאותה דמות בספר בצירוף פרטי המידע אודות צנעת חייו של התובע, מבטאים לשיטתו עוולות של לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
כתוצאה מאותם פרסומים, טוען התובע, עמדו חייו בסכנה והוא נאלץ לעזוב את בולגריה ולהגן על שמו הטוב. אותם פרסומים גם גרמו לכך שבוטלה עסקת נדל"ן עליה שקד התובע בבולגריה ושכתוצאה מאותו ביטול נגרם לו נזק המוערך בסך של 770,000 ₪. אותם פרסומים גם יכפו על התובע לשכור שירותי גוף מקצועי שיסיר מהמרשתת את כל אותם קישורים זדוניים של שמו לאותה דמות, הנבל, ובעלות מוערכת של כ- 250,000 ₪.
על יסוד טענות אלו עותר לפיכך התובע לחיוב הנתבע בתשלום סך של 2,300,000 ₪.
- לטענת הנתבע, התביעה נעדרת כל בסיס.
ראשית לכל, טוען הנתבע שיש לסלק את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין. במסגרת התביעה הקודמת, טוען הנתבע, הרי הגיש התובע בעצמו תביעה שכנגד ובמסגרתה גם טרח וגולל את אותן טענות בדיוק שהוא טוען בהליך זה. התובע יכול היה לעתור לסעדים להם הוא עותר כעת במסגרת התביעה הקודמת ומשלא עשה כן, אין לו הזכות לברר טענות אלו בהליך נפרד ופסק הדין שניתן בתביעה הקודמת מהווה מעשה בית דין החוסם את התובע מהעלאת הטענות בתביעה זו.