לדבריו, הנאשם 2 הגיע אליו בערך בחצות, הם ישבו, עישנו ושתו. בשלב מסוים הנאשם 2 הציע שיחליפו לבגדים יותר נוחים והם החליפו בגדים, אם כי לא ידע שמשהו עומד לקרות פרט לכך שהנאשם 2 אמור לתת למנוח את הכסף עבור הסמים. הנאשם 2 גם הציע שלא ייפגשו עם המנוח בבית כדי שלא יגיעו שוטרים, ושאל אם יש איזה מקום שקט שאפשר לפגוש אותו, והוא אמר לו שיש את היער; הנאשם 2 הסכים, אך אמר לו להשאיר את הטלפונים בבית כדי שלא יהיו ציתותים והאזנות ושלא יוכלו לאתר אותם. בהמשך, המנוח שלח לו הודעה שהוא עוד מעט מגיע, וכשהגיע אמרו לו שהכסף נמצא באיבים ושהם רוצים לשבת איתו במקום שקט, בו אין משטרה ו"שגם משם כביכול הוא יפגוש את [הנאשם 2] בכללי", ולכן הם עלו לרכבו ונסעו לכיוון איבים, כשהם יושבים מאחור. לדבריו, רק כשהמנוח הגיע הם ראו שהוא מאבטח עם נשק, והוא לא ידע זאת קודם לכן; ולאחר שירדו מהרכב ביער, הנאשם 2 ביקש מהמנוח מספר פעמים לשים את הנשק ברכב, ואמר שהוא מפחד כי חבר שלו נורה באקדח, ולבסוף המנוח שם את הנשק ברכב (שם בעמ' 7-9). בסיום העימות, שלל הנאשם 1 את טענת הנאשם 2 כי הוא תכנן את הרצח מראש; עמד על כך שהנאשם 2 הוא זה שרצה להפגש עם המנוח במקום שקט בו יוכל להעביר לו את הכסף; ושהנאשם 2 היה אמור לשלם עבור הסמים, אך הוא לא ידע אם יש לו את הכסף איתו (שם בעמ' 71-74).
בחקירתו האחרונה מיום 13.3.18 בשעה 14:22 (הודעה ת/9, דיסק ת/9ב, תמלול ת/9א), לאחר שהושמע לו חלק משיחת טלפון (שיחה 21-27-20 מיום 26.2.18), הנאשם 1 זיהה שהוא נשמע אומר לנאשם 2 שהוא מחכה לו, וציין שלפני כן הם קבעו שהנאשם 2 ייקח את הסמים שהמנוח השאיר בביתו, שאותם היה אמור לקנות באותו יום. לשאלה כיצד מסתדרת טענה זו עם העובדה שהמנוח כבר השאיר להם את הסמים ושהנאשם 2 הגיע למפגש בלי כסף, השיב הנאשם 1 כי המנוח הביא אליו את הסמים מאחר שהוא תיווך בינו לבין הנאשם 2, וכי הנאשם 2 הגיע אליו עם תיק והוא חשב שהכסף בתיק או בכיס שלו. לשאלה איפה היה התיק של הנאשם 2 באירוע, השיב שהוא לא לקח אותו איתו, אך היתה לו בכיס בליטה והוא חשב שזה הכסף (ת/9 ש' 130-154).
כשהושמעה לו השיחה במלואה, אמר הנאשם 1 מיד, תוך שהוא תופס את ראשו, "איך לא שמתי לב? איך לא שמתי לב? חשבתי שהוא סתם שואל אם יש לו משפחה משהו כביכול אולי הוא מכיר את המשפחה שלו או משהו כזה". בהמשך אמר שהנאשם 2 שאל אותו בשיחה אם למנוח יש משפחה, והוא השיב שהוא מחו"ל ואין לו משפחה, והוסיף "חשבתי שהוא סתם שואל כי אולי הוא מכיר את המשפחה שלו או משהו כזה, כי [הנאשם 2] היה מתעסק בסמים הוא היה מוכר וכל הדברים האלה אז חשבתי שאולי הוא רוצה לדעת כי הוא מכיר את המשפחה או משהו כזה, איזה מטומטם אני איך לא שמתי לב... לא חשבתי שהוא מתכוון לדעת את זה כדי לרצוח אותו" (שם בש' 163-180). לשאלה מתי הם שוחחו קודם לגבי המנוח, השיב כי כשהיו בעבודה הוא סיפר לנאשם 2 שהוא מכיר מישהו שמחפש למכור סמים ושאל אם הוא מעוניין, הנאשם 2 ביקש לברר עליו פרטים ולבדוק אם הוא מכיר אותו, והוא אמר שלא יכול להיות כי הוא לא מהארץ; והוא חשב שהוא מברר אם המשפחה שלו מתעסקת בסמים, כדי לא ליפול עם סוכן סמוי או מלשין, ו"לא חשבתי שבשביל דבר כזה לרצוח אותו". לשאלה כיצד אם כך הוא מסביר את זה שלאחר השיחה הנאשם 2 הגיע אליו, ובהמשך אותו לילה הם רצחו את המנוח, השיב "אני לא רצחתי אותו אני לא ידעתי שזה יקרה, אם ידעתי שזה יקרה לא הייתי מבקש ממנו לבוא. אני רק חשבתי שהוא נותן לו את הכסף ופיניטו, הסמים היו כבר אצלי בבית הוא היה צריך רק לתת ל[מנוח] את הכסף ולקחת מאצלי את הסמים וזהו, אני לא ידעתי שזה יקרה אני נשבע לכם", ושלל את הטענה כי מהשיחה הזו ניתן ללמוד שהם תכננו לרצוח את המנוח (שם בש' 181-204).