בחקירה שלאחר השיחה עם מפקד הימ"ר סיפר הנאשם 2, כי כשהגיעו ליער והחלו ללכת, כשהנאשם 1 הולך מאחור "אז פשוט [הנאשם 1] לקח גרב שבתוך הגרב הייתה אבן ונתן ל[מנוח] בראש ואני מהלחץ פחדתי קפצתי על [המנוח] החזקתי אותו ו[נאשם 1] פשוט פוצץ אותו נתן אגרופים בעיטות אבנים אבן רגילה מהשטח מהרצפה דפק לו בראש. אחרי שהוא מת גררנו אותו פשוט לאוטו שלו..." (ת/12 ש' 19-22, 46-47). לשאלה מה בדיוק עשה כשלדבריו קפץ על המנוח לאחר שהנאשם 1 תקף אותו באבן, השיב "אחזתי לו את הידיים שלא יברח. ובזמן הזה [הנאשם 1] הכניס בו מכות עם אבנים אגרופים בעיטות"; ולשאלה למה לא איפשר למנוח לברוח כדי למנוע את הריגתו, השיב "כי [המנוח] היה עם אקדח אני פחדתי שהוא יהרוג אותי. אם אני הייתי אומר ל[מנוח] לברוח הוא היה פשוט דופק בי כדור" (שם בש' 39-53). לשאלה איך הוא יודע שהמנוח כבר מת בעת שגררו אותו והכניסו אותו לרכב, השיב "אני לא יודע אני מנחש, הבנאדם היה נראה לי גמור", והוסיף שלא נראה לו שהוא היה בחיים בעת שהכניסו אותו לרכב, אך הם לא בדקו (שם בש' 54-60).
לדבריו, האירוע נמשך מאז שפגשו את המנוח בסמוך לשעה 02:30 ועד 05:30-06:00, שכן "זה לקח הרבה זמן עד ש[נאשם 1] היה צריך לגמור את הבנאדם ועד שהיינו צריכים לקנות את הבנזין ועד שהיינו צריכים לחזור כדי ש[נאשם 1] ידליק את הרכב...". לשאלה מה זאת אומרת שלקח זמן לגמור את המנוח, השיב "ש[נאשם 1] נתן לו את המכה בראש עם הגרב באבן הוא החזיק את הגרב ונתן בו עוד אחת ואז הוא פשוט הסתובב אלינו אני החזקתי לו את הידיים מהפחד שהוא ירה בי פשוט [נאשם 1] נתן בו כמה מכות בראש מלא פעמים ואז [נאשם 1] לקח כל מיני דברים שהוא מצא ברצפה כמו אבנים דפק בו אגרופים נתן לו בעיטות הכל זהו". לשאלה כמה מכות הוא עצמו נתן למנוח, השיב "נתתי לו איזה שלושה או ארבעה אגרופים לראש אני לא ידעתי מה אני עושה אני פעלתי מתוך פחד שיקרה לי משהו כי הוא היה חמוש"; וטען כי מעבר לכך רק סייע בסחיבתו של המנוח והכנסתו לרכב (שם בש' 154-167). בהמשך, לשאלה אם גם בעט במנוח, השיב הנאשם 2 כי בעט בו בראש פעם או פעמיים; ולשאלה מדוע הוא לא מספר ברצף את חלקו אלא רק בתשובה לשאלות, השיב שזה קשה לו לספר הכל, כי הוא לא מאמין שעשה זאת ולא מאמין שזה קרה, וטען כי סיפר הכל (שם בש' 171-181). כשנאמר לו שהוא החזיק במנוח כדי שלא יוכל להתגונן ותקף אותו יחד עם הנאשם 1 לאחר תכנון מוקדם, השיב "אני החזקתי אותו כי פחדתי שהוא יהרוג אותנו ותקפתי בגלל שפחדתי בגלל שרציתי לשמור על עצמי בגלל שאני מטומטם..."; לגבי הטענה שהאקדח נשאר ברכב כך שלא נשקפה להם כל סכנה, ושהוא היה שותף להמתת המנוח בכך שהחזיק בו והכה אותו, השיב "אני פחדתי אם הוא ישתחרר מה יקרה אם הוא יצליח לחזור לאוטו לקחת את האקדח לכוון עלינו לירות עלינו אני בגלל זה פעלתי" (שם בש' 189-190, 199-200).