כשנלקח לאזור התעשיה ליד תחנת דלק "פז" אמר הנאשם 2, כי זו התחנה שהנאשם 1 אמר לו להכנס אליה ולבקש מהמוכר פנס והוא עשה זאת מתוך פחד, כי הנאשם 1 הסתובב עם האקדח והוא חשש שינסה להרוג אותו. לדבריו, משלא מצאו פנס המשיכו ללכת, הנאשם 1 מצא ג'ריקן שחור והלך איתו לתחנת הדלק השניה, שם דיבר עם המוכר וביקש למלא בנזין בג'ריקן והוא המתין בצד; כשהנאשם 1 קנה מצית וביקש לתדלק עם הכסף שמצא בארנק של המנוח (שם בעמ' 10-13, קובץ 006 בדיסק). לדבריו, הם חזרו באותה דרך ליער, ובדרך חזרה חיפשו את מפתחות הבית של הנאשם 1 שנפלו באזור, והשתמשו לצורך כך בטלפון של המנוח; זאת לאחר שהנאשם 1 לקח מהמנוח את כל מה שיש לו לאחר שנפטר- ארנק, אקדח וטלפון (עמ' 9-10, קובץ 007 בדיסק).
לדבריו, כשחזרו לרכב הנאשם 1 פתח את דלת הנהג, שפך את הדלק לתוך הרכב ועל המנוח, לקח נייר שמצא, הדליק אותו עם המצית שקנה, זרק אותו לרכב וברח, וכשהחלו לרוץ צעק שהטלפון של המנוח נפל לו והם המשיכו לברוח לכיוון בית הנאשם 1, כשהנאשם 1 נושא את רכושו של המנוח- האקדח, גז מדמיע, קייס טבק ומפתחות הרכב (שם בעמ' 8-9, קובץ 008 בדיסק, וכן בעמ' 13).
בחקירה לאחר השחזור לשאלה מדוע לאחר שתקפו את המנוח ויתכן שגם הרגו אותו, לא עזבו אותו אלא חזרו והציתו את גופתו, השיב "זה לא היה הרעיון שלי, [הנאשם 1] תכנן את הכל אני פשוט מהפניקה והלחץ שהוא יהרוג אותי או שאני לא אעשה את מה שהוא אומר לי הוא יהרוג גם אותי, החיים שלי היו בסכנת מוות ותאמין לי שאם הייתי יכול למנוע את המצב הייתי מונע אותו, אלוהים הוא העד שלי" (ת/14 ש' 133-137).
הנאשם 2 אישר שאמר שהנאשם 1 הוא זה שהחזיק בטלפון של המנוח; אך לשאלה מה יאמר אם ימצאו טביעות אצבע או דנ"א שלו על הטלפון, השיב כי הנאשם 1 נתן גם לו לחפש את המפתחות עם הטלפון, והוא עשה כל מה שאמר לו מחשש לחייו (שם בש' 167-171).
בעימות טען הנאשם 2, כי לאחר המכות הנאשם 1 החל לגרור את המנוח לכיוון הרכב, ואמר לו ללכת לפתוח את הרכב ולבדוק מה יש בתוכו, ולאחר שפתח את הרכב, הם גררו את המנוח לרכב ביחד, תוך שהנאשם 1 "מתחיל לעשות עליו חיפושים" (ת/8א עמ' 37). בהוראת הנאשם 1 הם הרימו את המנוח לתוך הרכב והכניסו אותו למושב הנהג, כשהוא מכופף ופניו לכיוון חלון הנוסע; ובשלב זה הנאשם 1 חיטט בארנק של המנוח, מצא 15 ₪ ואמר שיקנה עם הכסף הזה בנזין (יוער, כי בשלב זה בעימות הנאשם 1 שלל מיד את הטענה ואמר שלקח את הכסף לדלק מהנאשם 2, ואילו הנאשם 2 השיב שלא היה לו כסף). לדבריו, בשלב זה הנאשם 1 כבר לקח את האקדח מהרכב ונשא אותו כשהלכו לקנות דלק. לשאלה אם החזיק את האקדח השיב שהנאשם 1 נתן לו להחזיק אותו, אך הוא אמר שהוא לא רוצה לגעת בו והחזיר אותו לנאשם 1; לשאלה איך זה מסתדר עם טענתו שהנאשם 1 איים עליו שיפגע בו, השיב שהוא נתן לו את האקדח לאחר שהוציא ממנו את המחסנית; לשאלה מדוע אם כן מסר לו את האקדח, השיב כי הנאשם 1 נתן לו אותו "בקטע של התלהבות", אך לא הצליח להסביר כיצד זה מתיישב עם טענת האיומים (ת/8א עמ' 45-47).