ראה לעניין זה ע"פ 2796/95 פלונים נ' מדינת ישראל (9.7.97):
"המאפיין את המבצע בצוותא שהוא אדון לפעילות העבריינית. בידיו השליטה הפונקציונאלית-מהותית, יחד עם המבצעים בצוותא האחרים, על העשייה העבריינית. הוא חלק מהחלטה משותפת לביצוע העבירה. הוא חלק מהתוכנית הכוללת
להגשמת הפעולה העבריינית האסורה. הוא פועל עם המבצעים בצוותא האחרים, כך שכל אחד מהם שולט - יחד עם האחרים - על הפעילות כולה... חלקו הוא מהותי להגשמת התכנית המשותפת... אכן, המאפיין את המבצעים בצוותא הוא שהם מהווים יחדיו יד אחת השולטת על הביצוע".
- מנגנון המרמה שהפעילו הנאשמות, יחדיו עם הקושרים האחרים, והמסכת העובדתית המתוארת בכתב האישום המתוקן, משקפים פגיעה קשה, רחבה מתמשכת ושיטתית של הנאשמות בערכי היושרה. כמו כן המעשים מצביעים על זלזול מופגן במוסדות המדינה ובנורמות של שמירה על החוק.
- מכל המקובץ לעיל ולאחר שעיינתי גם בפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שביצעו הנאשמות 1 ו-2 בנסיבותיהן נע בין 36 חודשים ל- 60 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה וקנס.
נזכיר כי המחוקק קבע עונשים מרביים של 5 שנות מאסר לעבירה על סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, 7 שנים לעבירה על סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה ו- 7 שנים לעבירה על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. כידוע קביעת מתחם העונש ההולם צריכה להיעשות גם בזיקה לענישה המרבית שקבע המחוקק. תכליתם של עונשי המקסימום אינה מתמצה בהגדרת הגבול העליון של סמכות הענישה אלא יש בה כדי לבטא את עמדתו הערכית של המחוקק. ראה דברי כבוד השופט שטיין בע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ירין ביטון (14.2.21) ובע"פ 2722/23 מדינת ישראל נ' פלוני (9.5.2023).
עתירת ההגנה לקביעת מתחם עונש הולם שתחתיתו מספר חודשי מאסר אינה עולה בקנה אחד עם תמהיל העבירות בהן הורשעו הנאשמות, מספרן של חלק מהעבירות וחומרת נסיבות ביצוען.
- אשר למתחם הקנס ההולם (סעיף 40 ח לחוק העונשין), לאחר שנתתי דעתי לחומרת העבירות הכלכליות שבענייננו ולנסיבות ביצוען, להיקף הכספים שהתקבלו במרוצת השנים מהפעילות הפסולה, וכדי שעבריין לא יצא נשכר ממעשיו, מצאתי להעמידו על סכום שנע בין 250,000 ₪ ל- 500,000 ₪.
יוער כי למעט המפורט בתסקירי שירות המבחן, ההגנה לא הגישה ראיות אודות מצבן הכלכלי של הנאשמות (תדפיסי בנק, פירוט רכוש וכיוצ"ב), כמו כן לא הבהירה מה נעשה בכספים שהתקבלו ממעשי המרמה.