טענה לחריגה לקולא ממתחם העונש ההולם:
- כאמור, הסניגור ביקש לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם שייקבע ככל שתחילתו במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, וביקש להסתפק ולהטיל על הנאשמות 1 ו- 2 עבודות שירות כהמלצת שירות המבחן.
המאשימה התנגדה לחריגה מהמתחם ביחס לשתי הנאשמות.
- לאחר ששמעתי טענות הצדדים וקראתי בעיון את תסקירי שירות המבחן, סבורני כי אין מקום לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם בעניינן של הנאשמות 1 ו- 2, ונסיבותיה האישיות והמשפחתיות של הנאשמת 2 ימצאו ביטוי בקביעת עונשה ברצפת המתחם אך לא מעבר לכך.
- כידוע, סעיף 40ד(א) לחוק העונשין מקנה לבית המשפט את שיקול הדעת לחרוג מטה ממתחם העונש ההולם אם מצא "כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם".
עסקינן בסמכות שבשיקול הדעת, ועל בית המשפט ליישמה בזהירות, הן מהטעם כי שיקולי שיקום מהווים חריג לכלל העומד ביסוד תיקון 113 לחוק העונשין - עקרון ההלימה, והן מהטעם שחלק מהשיקולים הרלוונטיים להליך השיקום מובאים ברגיל בחשבון במסגרת קביעת העונש בתוך המתחם. ראה לעניין זה ע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ' מדינת ישראל (18.4.18) (להלן: "פסק דין קרנדל").
בהקשר לשיקול דעתו של היושב בדין לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם ראה גם דברי ביהמ"ש בע"פ 7757/21 מרזוקי נ' מדינת ישראל (24.05.2022):
"כפי שעולה בבירור מהוראות החוק, לא בכל מקרה שבו תהליך טיפולי מתקדם בכיוון חיובי, יש להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 40 ד לחוק העונשין, שאחרת בא החריג ומרוקן את הכלל מתוכן".
- כידוע, בית המשפט אינו חייב לקבל את המלצת שירות המבחן, ולעניין זה ראה דברי בית המשפט העליון בע"פ 4910/16 אבני נ' מדינת ישראל (05.04.2017):
"המלצתו של שירות המבחן, אף שהיא נושאת משקל נכבד לצורך קביעת העונש, כשמה כן היא - המלצה, והפוסק האחרון בית המשפט אשר רשאי לאמץ או לדחות את המלצת התסקיר ולהביא במניין גם שיקולי ענישה אחרים".
וכפי שנקבע ברע"פ 73879-03-25 שלום דיל נ' מדינת ישראל, (21.05.2025):
"שיקולי שיקום, הגם שהם חשובים, הם אינם חזות הכל, ויש לאזנם מול שיקולי הענישה הנוספים, בראשם שיקולי הלימה, גמול והרתעה".
- בראי תמהיל העבירות בהן הורשעו הנאשמות, מספרן וחומרת נסיבות ביצוען כמפורט לעיל, מצאתי כי בענייננו יש לתן הבכורה לשיקולי ההלימה, גמול והרתעת הרבים ולהעדיפם על פני האינטרס האישי של מי מהנאשמות. לטעמי חומרת מעשיהן של הנאשמות והאינטרס הציבורי אינם מאפשרים חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם, וכי אין מדובר באותם מקרים חריגים המצדיקים חריגה מהמתחם.
- זאת ועוד, מאחר והנאשמות הורשעו בעבירות כלכליות, צודקת המאשימה כי בהתאם לפסיקה הנוהגת יש להעדיף את שיקולי הציבור והצורך בהרתעה על פני השיקולים האישיים שלהן.
לעניין זה ראה עפ"ג (מרכז) 57706-07-23 מדינת ישראל נ' סרנדח (7.4.2024) (להלן: "פסק דין סרנדח"):