[...]
בהמשך לאמור, יודגש, כי גם אם רשלנות חמורה של גורמי המשטרה, היא שמנעה את קבלתה של הראיה המקורית - השיחה שהוקלטה במכשיר הטלפון הנייד של המתלונן - אין בכך כדי לשלול את קבילותה של הראיה המשנית, המעידה על תוכנה של אותה הקלטה. ואכן, לא פעם, אישרו בתי המשפט בישראל קבלתה של ראיה משנית לתוכנה של הקלטה, גם מקום בו ההקלטה המקורית לא נמצאה מחמת רשלנות, לכאורה, של מי שביקש להגיש את הראיה המשנית. כך, קיבל בית המשפט עדות אודות תוכן קלטות מצלמת אבטחה; קלטות ערוכות, ששימרו רק חלק מתוכן הקלטות מקוריות; וכן טבלאות נתונים שערך עד, לאחר צפייה בקלטות המקוריות - שעה שקלטות המצלמה המקוריות לא נשמרו במלואן [...] עדות, וכן מזכר אודות תוכנה של קלטת וידאו, התקבלו כראיה, גם כאשר התגלו קשיים בהפעלת קלטת הוידאו המקורית, בשל בעיית קידוד [...]. במקרה אחר, קיבל בית המשפט כראיה תמליל קלטת שחזור עבירה ואת דו"ח השחזור, שנרשם בידי השוטרים שערכו את השחזור, מקום בו קלטת השחזור נעלמה "בחלוף הזמן" [...]. תמליל שיחה מוקלטת התקבל כראיה, גם בנסיבות בהן סלילי הקלטת המקורית נמחקו על ידי אחת השוטרות, שסברה, בטעות, כי אין בהם צורך, ועשתה בסלילי ההקלטה שימוש חוזר [...]. לבסוף ובעניין שניר, התקבלה כראיה תמצית תוכן שיחה מוקלטת, שנרשמה על ידי איש המשטרה שהאזין לה, כאשר ההקלטה המקורית נמחקה. לאור האמור לעיל, אין לפסול את קבילות הראיות המשניות שהוגשו בענייננו, גם אם נגיע למסקנה כי העדרה של הראיה המקורית הוא תוצר מחדליהם של גורמי החקירה, ואף של המשיבה בענייננו, דבר שאליו אדרש בהמשך.
בשולי הדברים, אבהיר כי גם אם המשיבה לא היתה מחוייבת להגיש לבית המשפט את הראיות הטובות ביותר, אותן יכולה היתה להשיג, קרי: מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן, או למצער ראיה משנית ראויה בדמות הקלטה מקצועית יותר של תוכן השיחה המרכזית [...] הרי שהמנעות המשיבה מהגשת הראיות הטובות ביותר, עליהן יכולה היתה המשיבה לשים את ידה, כרוכה בסיכון, שמא יינתן משקל מופחת לראיות שהוגשו על ידה, באופן שעשוי להוביל לאי עמידתה בנטל השכנוע המוטל על כתפיה".
ועוד:
"זה גם המקום לציין, כי בעל דין, המבקש להגיש את ההקלטה כראיה, הוא אשר נושא בנטל להוכיח את קבילותה הלכאורית, בהתאם לתנאים האמורים. זאת, כאשר הצד היריב רשאי, אך אינו חייב, להביא ראיות משלו להוכחת אי קבילותה הטכנית של הראיה [...].