הנאשם תיאר, כי המנוח רץ במעין חצי עיגול לכיוון רכבו ולכן, כשהנאשם ירה לעברו, גופו של המנוח היה מופנה בזווית אליו. היינו, כשצד גופו לכיוון הנאשם: "הצד. הוא רץ במין חצי סיבוב, בהתחלה הוא רץ עם הגב אלי עד שהוא התחיל לעשות את הסיבוב לכיוון האוטו שלו ושם אני כבר עד שהוא התחיל לעשות את חצי הסיבוב הזה קמתי התעשתי טיפה ואמרתי אני חייב לנטרל אותו ויריתי את שלושת הכדורים" (שם, ש' 20 - 23). הנאשם הסביר, כי ירה לכיוון מרכז גופו של המנוח בגלל שהוא היה מותש ובמצב זה, קשה לפגוע ברגל ממרחק באמצעות אקדח. לכן, הוא כיוון למרכז המסה כדי להגדיל את סיכויי הפגיעה.
240. הנאשם שלל, כי ירה במנוח במהלך המאבק על הרצפה. כן הדגיש, כי הוא יכול היה לירות במנוח בכל שלב משלבי האירוע, אך לא עשה כן מפני שהמנוח לא היה חמוש ולא סיכן את חייו. הנאשם הדגיש, כי לא נתן למנוח פשוט לברוח מהמקום לאחר המאבק על הרצפה, מפני שחשש לחייו: "כי באותו רגע זה לא שאני לא נותן לו לברוח והוא גם לא ברוח (כך במקור - הערה שלי י.ש.) הוא רץ באיומים של הוא הולך להרוג אותי, אני בטוח שהוא רץ לרכב להביא משהו להרוג אותי, כאילו בגלל האיומים הייתי בטוח שהוא חוזר ומביא משהו והורג אותי" (עמ' 534 לפרוט', ש' 22 - 25). עוד הסביר בהקשר זה: "אני בשלב הזה כשהייתי כבר מותש ושוב אני אומר בחוויה של סף מוות הגוף גמור אני פחדתי, לא יכולתי לתת לו את ההזדמנות לראות בכלל אם הוא חוזר אלי עם משהו, כי אם הוא היה חוזר אלי עם משהו הוא היה הורג אותי אז אני באותו רגע הייתי חייב לנטרל אותו, הרגשתי שאם אני לא מנטרל אותו עכשיו אני פשוט מת, הוא חוזר עם משהו ואני מת" (שם, ש' 27 - 31).
241. הנאשם המשיך וסיפר, כי לאחר שירה לכיוון המנוח והמנוח נפל, הוא הבחין שיש עדי ראיה לאירוע והבין שתוך מספר דקות יגיעו למקום כוחות ביטחון והצלה וכוחות משטרה. הנאשם הסביר, כי הוא נלחץ מכך שנהג בפסילה, היות והוא ידע שאת הירי ביצע מתוך הגנה עצמית. כן הדגיש, כי לא ניסה להתחמק או לברוח, אך חשש מהארכת הפסילה. לכן, הנאשם נסע הביתה וביקש מאחותו לחזור עימו לזירה ולומר שהיא נהגה ברכב. הנאשם מסר, כי הוא לא ידע אם המנוח מת או לא וכי היה דחוף לו להביא את אחותו למקום לפני שתגיע משטרה.
242. הנאשם תיאר, כי בדרכו לרכב, לאחר הירי במנוח, הוא ראה טלפון על הרצפה, התכופף והרים אותו. כשראה שזה לא הטלפון שלו, אלא של המנוח, הוא זרק את הטלפון לתוך רכבו של המנוח. הנאשם ציין, כי לא זכר פרט זה ונזכר בכך רק כשהוצג לו סרטון האירוע במהלך חקירתו במשטרה. כאשר הגיע הביתה, אחותו וגיסו היו בחוץ במרפסת, הנאשם אמר לאחותו שהיא חייבת לבוא איתו והם מיהרו לחזור לזירה. הנאשם לא ידע להסביר כיצד שכח פרטים כגון, עצירתו בתחנת הדלק והעובדה שהטיל את מימיו בגינה מיד כשהגיע הביתה. עם זאת, שיער, כי הסיבה לכך היא הסטרס והפחד בהם היה שרוי בעקבות האירוע. לדבריו, רק לאחר מספר ימים נרגע והחל לשחזר עם עצמו את ההתרחשויות באירוע. כמו כן, נזכר בפרטים נוספים לאחר שצפה בסרטון האירוע.