261. לטענת הנאשם, הדבר שהטריד אותו מיד לאחר האירוע הייתה העובדה שנהג בפסילה וזאת, מפני שבנוגע לירי היה לו ברור שפעל מתוך הגנה עצמית ולכן לא היה מודאג. לפיכך, הדבר הראשון שעשה היה לקרוא לאחותו כדי שתגיד שהיא נהגה ברכב. הנאשם הבהיר, כי לא חשב לעצור ולבדוק מה מצבו של המנוח מפני שהמנוח תקף אותו והוא עצמו ניצל ממוות. הנאשם הדגיש, כי מדובר בהגנה עצמית למרות שירה בנאשם כשהיה בגבו אליו והתרחק לכיוון רכבו, שכן, סבר שהמנוח יוציא כלי נשק מהרכב וכי עליו לנטרל אותו. כן טען הנאשם שלא הזעיק כוחות הצלה ומשטרה מפני שהיו עדי ראיה במקום שיעשו זאת.
262. הנאשם הופנה לכך שתגובתו הראשונית לחשדות החמורים שהוצגו בפניו בפתח חקירתו הראשונה הייתה כי לא ביצע עבירה של שיבוש הליכי חקירה, אף שלכאורה באותו רגע נודע לו לראשונה שהמנוח מת. בהקשר זה השיב, כי הוא הבין שהיה ירי וראה את המנוח נופל ותיאר לעצמו שייתכן והוא מת כתוצאה מהירי, אולם הוא לא עשה דבר שיכול להיחשב כשיבוש. הנאשם שלל את הטענה, כי לא היה לו אכפת מחיי המנוח וכי ירה בו מטווח אפס. הנאשם הופנה לדברים שאמר בחקירתו הראשונה במשטרה (ת/2) המלמדים, לטענת המאשימה, על חוסר החשיבות שייחס הנאשם לחיי המנוח. הנאשם שלל זאת ואמר, כי המנוח רצה להרוג אותו.
263. לדברי הנאשם, הוא ראה לראשונה את הסרטון המתעד את האירוע במסגרת חקירתו השנייה מיום 16.5.23, אף שידע על קיומו של הסרטון מספר ימים קודם לכן. הנאשם מסר, כי הוא חש פחד מהמנוח החל מתחילת האירוע, כאשר המנוח יצא מרכבו ורץ לכיוונו באגרסיביות, תוך שהוא מקלל. ברגע זה יצא הנאשם מרכבו וירה באוויר, מתוך מחשבה שמדובר במחבל ועל מנת להרתיעו. המנוח חזר והתיישב ברכבו כשגופו חצי בתוך הרכב וחציו מחוץ לרכב, אך לא נסע מהמקום. הנאשם התקדם אליו כדי לוודא שהוא נוסע וירה לידו עוד כמה כדורים באוויר כדי להפחידו ולגרום לו לעזוב את המקום. לאחר הירי השני באוויר, המנוח קפץ עליו ותקף אותו במכות לפנים. הנאשם והמנוח התגלגלו על הרצפה והמנוח ניסה לחטוף ממנו את האקדח. הנאשם הבהיר, כי סבר שמדובר באירוע פח"ע רק כאשר עצר את רכבו ליד רכבו של המנוח והמנוח החל לקלל אותו בערבית. כן שב והדגיש, כי אף שחשב שמדובר במחבל, הוא לא ירה בו מכיוון שהמנוח לא היה חמוש. לטענתו, הוא התקרב אל המנוח כדי לוודא שהוא לא שולף כלי נשק כלשהו. עם זאת, לדבריו, למרות שחש מאוים וחשד שמדובר באירוע פח"ע, הוא עדיין לא הרגיש בסכנת חיים באותו שלב שכן, המנוח לא היה חמוש.