חוקר מס' 1, גיל אלון: עכשיו אתה מפליג
נחקר, דניס דניאל מוקין: לא יודע מה הוא יכל לעשות
חוקר מס' 1, גיל אלון: אתה מפליג
נחקר, דניס דניאל מוקין: מה יש לו לחפש בגן נר? מה יש לו לחפש בגן נר?
חוקר מס' 1, גיל אלון: אתה.. לא הפלגת.. טסת
נחקר, דניס דניאל מוקין: מה יש לו לחפש בגן נר? קניות, קופת חולים?
חוקר מס' 1, גיל אלון: תכף אנחנו נדבר, תכף אנחנו נדבר.
נחקר, דניס דניאל מוקין: סבתא? דודה? מה יש לו בגן נר? שהוא נמצא מאה מטר מהכניסה לישוב, מה יש לו? חוץ מ.. לא יודע מה. זה מה הכתוב שלו".
היינו, הנאשם מעלה את התיאוריה, כי המנוח הינו מחבל, אך בשל העובדה, כי הוא נסע בכביש הגישה לישוב גן נר, מאחר שלכאורה, לשיטת הנאשם, אין למנוח סיבה לנסוע בכביש זה. ויובהר, כי הדברים לא נאמרו בהקשר לתיאור האירוע, אלא כתובנה בדיעבד של הנאשם.
300. זאת ועוד. הנאשם הוסיף ומסר תיאור, אשר על פי ההיגיון והשכל הישר מתיישב עם ריב בין נהגים בכביש ולא עם אזרח הסבור כי הוא נקלע לאירוע פח"ע. כך, בעמ' 9 ל-ת/6ב, ש' 31 ואילך:
"חוקר מס' 1, גיל אלון: אני מנסה להבין, אתה נמצא שלוש מאות מטר משער הישוב, אתה אומר הוא עצר ואז אתה עצרת
נחקר, דניס דניאל מוקין: עצרתי לידו כן.
חוקר מס' 1, גיל אלון: למה לא נסעת?
נחקר, דניס דניאל מוקין: פתחתי את החלון, שאלתי מה אתה רוצה? מה הבעיה? כי הנהיגה שלו היתה חשודה אה.. הזגזוגים והזה הוא כאילו חסם אותי קצת וזה וזה, וברגע שהוא עצר בצד, עניין אותי לדעת מי מי מי זה אולי זה סתם חבר שאני מכיר, והוא שיחק איתי סתם כדי להגיד לי שלום לא יודע
חוקר מס' 1, גיל אלון: אתה רואה אבל שזה לא חבר שלך
נחקר, דניס דניאל מוקין: אחרי שנעצרתי ופתחתי את החלון אני רואה וואלה זה לא חבר שלי
חוקר מס' 1, גיל אלון: הוא מקלל אותך
נחקר, דניס דניאל מוקין: אמרתי לו מה קרה מה הבעיה? הוא מקלל צועק, יוצא אלי לכיוון ה..
חוקר מס' 1, גיל אלון: טוב, למה לא נסעת?
נחקר, דניס דניאל מוקין: לכיוון האוטו שלי.
חוקר מס' 1, גיל אלון: למה לא נסעת?
נחקר, דניס דניאל מוקין: אני יצאתי מהאוטו. הוא יצא מהאוטו אני יצאתי מהאוטו. הוא גבר אני גבר".
באמרה זו של הנאשם, גלומה, לדידי, תמצית הלך רוחו של הנאשם בפתיחת האירוע בבחינת "הוא גבר אני גבר", כדברי הנאשם. בתיאור זה הנאשם מתאר, הלכה למעשה, חיכוך בינו לבין הנהג האחר, הוא המנוח, על רקע נהיגתם בכביש, אשר מסלים לכדי עימות של ממש. ויודגש, כי אף אם הייתי מקבלת את גרסת הנאשם לפיה, המנוח התנפל על הנאשם וכי הנאשם חשש לחייו, הרי שעדיין אין בכך כדי להעיד, מניה וביה, כי הנאשם סבר שהמנוח הינו מחבל וכי הוא נקלע לאירוע פח"ע.