הנאשם הגיע לביתו, אסף את אחותו קריסטינה, ביקש ממנה למסור לחוקרי המשטרה כי היא זו שנהגה במיצובישי עובר לירי והשניים שבו לזירת הרצח, כשקריסטינה נוהגת במיצובישי. משהגיעו הנאשם וקריסטינה חזרה לזירה, מסרה קריסטינה לשוטרת שהייתה במקום, כי היא זו שנהגה במיצובישי, אך כעבור זמן קצר חזרה בה וסיפרה לחוקרי המשטרה את האמת.
329. כאמור, הירי שביצע הנאשם לעבר המנוח בעודו מתרחק לכיוון רכבו, לא היה הירי הקטלני שהביא למותו של המנוח. כפי שפורט לעיל, הירי שביצע הנאשם במהלך המאבק בינו לבין המנוח על הרצפה, הוא שגרם למות המנוח, כאשר אחד משני הכדורים שנורו חדר לליבו ולריאותיו של המנוח.
330. לטענת הנאשם, מכיוון שכלל לא היה מודע לכך שהמנוח נורה במהלך המאבק על הרצפה, הרי שהוא ביצע את הירי לעבר גבו של המנוח על מנת לפגוע בו. הנאשם עמד על כך שאילו היה יודע שהמנוח כבר נורה, הרי שהוא לא היה מוסיף לירות בו, שכן, לא היה בכך צורך.
משדחינו את טענת הנאשם לפיה, במהלך המאבק שני הכדורים נפלטו מאקדחו מבלי שהבחין והרגיש בכך, הרי שאין בסיס גם לטענת הנאשם לעיל והמסקנה היא, כי הנאשם הוסיף לירות לעבר גבו של המנוח גם לאחר שידע, כי המנוח כבר נורה על ידו ונפגע קודם לכן, אם כי הפעם, ירי זה לא פגע במנוח.
331. כאמור, הנאשם טען, כי ירה לעבר המנוח כאשר זה קם וחזר לרכבו לאחר המאבק ביניהם, מכיוון שחשש שבכוונת המנוח להוציא כלי נשק, או כלי תקיפה כלשהו מרכבו, ולפגוע בו. לכן, לטענתו, ירה במנוח על מנת לנטרל אותו. הנאשם הדגיש, כי הוא לא ירה במנוח עד לאותו שלב (כאמור, טענה אשר נדחתה על ידי), מכיוון שהוא לא חש בסכנה ממשית לחייו, נוכח העובדה שהמנוח לא היה חמוש. אולם, משהמנוח חזר לרכבו, לסברת הנאשם כדי להצטייד בנשק, הנאשם חש סכנה ממשית לחייו ולכן בשלב זה הרגיש כי לא נותרה לו ברירה אלא לירות במנוח. איני מקבלת טענה זו, שהינה בלתי סבירה, חסרת היגיון, אינה מתיישבת עם השכל הישר ועם ניסיון החיים ואינה עולה בקנה אחד עם הממצאים אליהם הגעתי.
332. כפי שפורט לעיל, דחיתי את טענת הנאשם לפיה, הוא סבר שהמנוח הינו מחבל וכי מדובר באירוע פח"ע, וקבעתי, כי העימות בין הנאשם לבין המנוח התפתח סביב אופן נהיגתם בכביש. בכך תומכת גם העובדה, כי עד לאותו שלב, ולאורך האירוע כולו, המנוח לא אחז בכלי נשק או בכלי תקיפה ולא הוציא כלי כזה מרכבו, חרף ההזדמנויות שעמדו בפניו לעשות כן. האם בשלב האחרון של האירוע, לאחר שהמנוח נורה במהלך המאבק בינו לבין הנאשם, הוא רץ לרכבו בכוחותיו האחרונים על מנת להוציא ממנו כלי תקיפה? סבורני, כי התשובה לשאלה זו הינה בשלילה.