199. בכל הנוגע לשימוש בשמו של דאלי - על פי הפסיקה, ספק אם ניתן לקבל טענה כי יש לעגן שימוש לא מורשה בדמותו או שמו של אדם בהוראות חוק זכויות יוצרים (עניין מקדונלד, בעמ' 363). עוד נקבע בפסיקה, כי לא ניתן לרכוש זכות יוצרים בדמות אמיתית
--- סוף עמוד 107 ---
אלא רק בדמות בדיונית (ת"א (י-ם) 6157/04 דוד ("הכי טוב') דבש נ' אדלר, חומסקי & ורשבסקי [פורסם בנבו] (7.11.06)).
משכך, דין הטענות להפרת זכויות יוצרים או הזכות המוסרית בכל הנוגע לשימוש בשמו של דאלי, להידחות.
200. באשר לשני האיורים שהוטבעו אצל המשביר על גבי הקולב והתגית בלא שהופיעה כותרת הייחוס במלואה לצדם - מאחר ומדובר בהצגת איור מהיצירה בלא להציג את כותרת הייחוס במלואה בהתאם להוראות הסכם הפשרה, מדובר בהפרה של פסק הדין ולא עומדת למשביר ולבוורלי ההגנה של שימוש על פי הסכם הפשרה.
יחד עם זאת, בנסיבות העניין, בהן מדובר בשני איורים בלבד מתוך כל פרטי הביגוד והלבוש השונים במשביר, ושני איורים אלה גם הוצגו בקטן ובסמוך מאוד לפריט לבוש שעליו הופיע האיור לצד כותרת הייחוס במלואה, נראה שמדובר בהפרות זוטרות, ואיני סבור כי יש לראות בכך הפרה של זכות היוצרים של דאלי או של זכותו המוסרית, ולמצער לא הפרה שבגינה יש לחייב בפיצוי. מה גם שאין כל קביעה שהתובעות הן בעלות זכות היוצרים ביצירה.
סיכום ביניים
201. התביעה נגד הנתבעות בגין הפרת סימן מסחר, גניבת עין, הפרת חוק הגנת הצרכן, והפרת חוק זכויות יוצרים, נדחית. התביעה נגד הנתבעות בעילת עשיית עושר ולא במשפט בגין הפרת זכות הפרסום של דאלי, מתקבלת.
202. יצויין כי התובעות טענו בסיכומיהן, באופן לקוני וללא פירוט של ממש, כי המשביר ובוורלי אחראיות כלפי התובעת גם מכח עוולת גרם הפרת חוזה (סעיף 90 בסיכומי התובעות). שוב מדובר בטענה שנטענה בסיכומים בעלמא ואף לא נטענה בכתב התביעה, ומהווה הרחבת חזית אסורה.
פרק חמישי: מתן חשבונות
203. התובעות עתרו בתביעתן ליתן צו למתן חשבונות כנגד הנתבעות, ללא אבחנה ביניהן, שיחייבן לפרט את היקף המוצרים שנמכרו, הופצו, או שווקו על ידן או ע"י מי מטעמן בארץ ובעולם ושעליהם מוטבע שמו של האמן או חלקים ממנו, את היקף התקבולים שנתקבלו על ידיהן עקב מתן זכויות שימוש או הרשאות ביצירה, בשם האמן, או במכתב ההרשאה, ואת פרטיהם המלאים של כל מקבלי ההרשאות האמורים (סעיף 142.4 בכתב התביעה).