--- סוף עמוד 111 ---
היקפו של הרקע הלבן מתחת לאיורים, או הפרדת איורים 14 ו- 15. בחלק מהמקרים לא נמצאו הפרות כלל. מנגד, היו מקרים לא מעטים של הפרות ברורות ובחלק של המקרים נמצאו הפרות שנראה שהיה בהן אף אבק של חוסר תום לב, כדוגמת הטבעת איור בתחתית מוצר כשכותרת הייחוס מופיעה על גוף המוצר, הגדלה ניכרת ובולטת של שמו של האמן מעבר לגודל שאר האותיות בכותרת הייחוס שלא באותה פרופורציה, או השמטת סעיף 8 בעניין האיסור על שימוש בשמו של דאלי שלא במסגרת כותרת הייחוס, מנוסח הסכם הפשרה שצורף כנספח להסכם של הנתבעת 1 עם בוורלי.
222. עניין נוסף שיש ליתן לו משקל במסגרת קביעת סכום הפיצוי על החברות בגין הפרות הסכם הפשרה הינו העובדה שאין זו הפעם הראשונה שהחברות הפרו את הוראות הסכם הפשרה. כפי שתואר, בהחלטה בבקשת הבזיון הראשונה נקבע כי החברות הפרו במספר אופנים את הסכם הפשרה. בית המשפט העליון אף השית בהחלטתו בבקשת רשות הערעור סנקציה על תנאי בדמות קנס בסכום של 500 ₪ בגין כל יום בו יפרו בעתיד את פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה (סעיף 9 בהחלטה). בקשר לכך גם הוגשה בקשת בזיון שנייה. גם אם מדובר כעת בהפרות אחרות מאלו שעמדו בבסיס ההחלטה בבקשת הבזיון הראשונה, רוח הדברים כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקות הקודמות בעניין הפרות החברות את הסכם הפשרה, הייתה ברורה והיה עליהן להקפיד קלה כבחמורה על ביצוע הוראות הסכם הפשרה.
223. בנוסף לשיקולים שפורטו לעיל, יש להביא בחשבון כי מדובר, כאמור, בהפרות לא מעטות מצד החברות, בין באי-קיום ההסכם באופן הצגת האיורים וכותרת הייחוס, בין באי-העברת מלוא הוראות הסכם הפשרה לזכייניות מטעמן, הכל כמפורט בהרחבה בסעיפי פסק הדין. עם זאת, הבאתי גם בחשבון שלגבי החברות מדובר בעיקר בהפרות שבוצעו בהדמיות ובאתרי אינטרנט ולא במוצרים מוחשיים.
224. היות והתובעות לא ביססו כלל את הסכום הנתבע על ידן, אלא טענו לסכום כללי בלבד ללא נימוק ממשי באשר לגובה הסכום, הפיצוי נתון על כן לאומדן והערכת בית המשפט. לאחר שהבאתי בחשבון כל השיקולים האמורים, אני מעמיד את הפיצוי שישלמו החברות – הנתבעות 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לתובעות, על סכום כולל של 250,000 ₪.
נתבעות 3 ו- 4 - פיצויים עקב הפרת זכות הפרסום של דאלי
225. שונה המצב לגבי המשביר ובוורלי, שהתובעות תבעו אותן במידה שווה עם החברות ללא כל אבחנה ביניהן.