זאת ועוד, בשיחה נוספת ת/20א (מיום 8.7.19 - מ.ט 264/19-7) אומר המדובב למוחמד כי "הדת אוסרת על רצח", ובתשובה משיב לו מוחמד "אלא אם כן אתה צודק", והוסיף בהמשך "יעני.. איך אני אגיד לך, הוא רצח אותי ואני עדיין בחיים" (עמ' 22 ש' 27 עד 32, ור' גם במסמך ת/147).
יצוין כי במסמך טופס שיקום רפואי של בי"ח סורוקה מיום 20.12.15 בעניין מוחמד, מצוין כי מוחמד הוא בן 15.3, הוא הובא לחדר מיון לאחר שנדקר במס' מוקדים, בגופו ובפניו ... "חתך עמוק וארוך בקדמת האוזן/לחי שמאל".
זאת ועוד, אביו של המנוח, אברהים אלסעיד, שהעיד ביום 29.10.20 בבית המשפט סיפר כי היה סכסוך בין בנו לבין מוחמד והיו נסיונות לערוך סולחה בן השניים שלא צלחו. בדבריו ציין אבי המנוח כדלקמן:
"עו"ד יריב צרי : לא היית. רק תספר לנו את הדברים שאתה יודע מתוך מה שאתה יודע. לגבי הסכסוך שהיה לבן שלך.
אברהים אל סעיד : זה סכסוך שהיה לפני ארבע שנים, בבית הספר, ולא נסגר. אני חשבתי שזה נסגר. היה מטפל בזה אחי. אבל זה לא נסגר.
עו"ד יריב צרי : עם מי היה הסכסוך?
אברהים אל סעיד : עם מחמד היימן אל (לא ברור).............................
אברהים אל סעיד : עד שהגיע יום אחד, מחמד, למסעדה שלנו. התחיל לאיים על וואסים. וואסים תפס אותו בחוץ, עשה לו כמה שריטות עם סכין יפני.
כ.ה אלון אינפלד : מי עשה למי?
אברהים אל סעיד : וואסים עשה למחמד.
עו"ד יריב צרי : הבנתי. ואחר כך עוד היו ניסיונות שלכם לדבר עם המשפחה?
אברהים אל סעיד : שלחנו המון אנשים מכובדים מכל המשפחות. שנגיע לסולחה, שנגיע להסדר. נשלם על הטעות שלנו. היימן לא היה מקשיב, לא היה עונה, ........והיו כל פעם, כשפגשו את הבן שלי, אם זה היימן אבא של מחמד ומחמד והיו מאיימים עליו. "יבוא יום ואתה תפסיד את החיים שלך"
עו"ד יריב צרי : את זה הבן שלך סיפר לך.
אברהים אל סעיד : כן. "
יוער כי מוחמד בעדותו בבית המשפט העיד כי היתה סולחה בין משפחתו למשפחת המנוח (14.2.22 עמ' 38 ש'12-19), והוא קיבל כסף ממשפחת המנוח בתמורה לפגיעה שנפגע מן המנוח. עוד צוין כי גם אכל במסעדה בבעלות משפחת המנוח כאות כבוד (פ' 14.2.22 עמ' 253-254), אך דבריו אלה לא גובו בכל ראיה על אף שיכל להוכיח זאת, בלא קושי בהצגת שמות אנשים שהיו מעורבים בכך. ומעבר לכך דבריו עומדים בניגוד מוחלט לדברים המפורשים שאמר למדובב במהלך שיחות הדיבוב וראיות אחרות שיוצגו, כך שאין לתת להם כל משקל.