הדעת לעניין זה וליתן משקל מתאים לכשל העולה מהתנהלות היחידה החוקרת.
בספרו של י. קדמי "על הראיות, חלק ראשון הדין בראי הפסיקה", מתייחס המחבר לעניין זה ומפרט על כך (עמ' 83).
"כאשר מוצגת בפני הנאשם "החשדה" בעבירה קלה, והדבר נעשה בתום לב, לא יראו בכך פיתוי
משום שבפועל אין החוקר "מציע" הקלה במשפט תמורת הודיה, אלא מציג, בתום לב, חשד לביצוע עבירה קלה. ברם, שונים יהיו פני הדברים אם החוקר יעשה שימוש ב"האשמה" של חשוד בעבירה קלה, במודע ובמתכוון, ערעור מיסים להניעו למסור הודעה, הודעה שאז עלולה התנהגותו לבוא בגדר תחבולה נפסדת שבכוחה לפסול הודיה". בב"ש 22/87 ביטר נ' מדינת ישראל, פ"ד מא' (1) 52 (1987) (עמ' 56) צוין כי בין היתר, כדלקמן: "התשובה לשאלה מהו הגבול בין תחבולה לגיטימית לבין אמצעי פסול, היא אולי קשה מבחינה תיאורטית אך לא כ"כ קשה מבחינה מעשית, שכן, תחושת הצדק השכל הישר, וחוש הפרופורציה ישמשו במקרה זה בד"כ מנחים בטוחים".
לטענת ב"כ הנאשמים 2-3, העובדה שצוינה לעיל מדגישה את הקושי בהתנהלות היחידה החוקרת, קל וחומר את התנהגותו של אחד משני החוקרים - החוקר סבן, שהציג לנאשם בחקירתו הראשונה מיום 15.7.19 את החשדות כנגדו, ולדבריו לא יעלה על הדעת כי אדם שנחשד ברצח לא ידע על כך ברגע הראשון שבו נעצר ונחקר.
על פי טענת הסנגורים, בחקירתו הרביעית של הנאשם אכן נכנס החוקר זיתון לחדר החקירה והודיע
לנאשם שהוא חשוד ברצח, אלא שכאמור דובר בחקירתו הרביעית של הנאשם.
דיון - אכן בחקירתו הראשונה של הנאשם 2, לא הוזהר הנאשם כי הוא חשוד בביצוע עבירת רצח. דא עקא, שעיון ביתר חקירותיו במשטרה, מעלה כי בחקירתו השנייה של הנאשם, שנערכה ביום 16.7.19 שעה 13:06 יום לאחר חקירתו הראשונה, נאמר לו מפורשות שהוא חשוד ברצח של המנוח, "חשוד ברצח וואסים אלסייד", (ת/10ב עמ' 3 ש' 14- 13). בחקירתו השלישית נאמר לו כי הוא חשוד בקשירת קשר לרצח המנוח (ת/11ב עמ' 2 ש' 8) ובחקירתו הרביעית נאמר לו שוב כי הוא מואשם בעבירת רצח (ת/12 ב עמ' 14) . אכן יתכן וטוב היה עושה החוקר סבן לו היה מודיע לנאשם כבר בחקירתו הראשונה כי הוא חשוד בעבירת רצח, אך יתכן במקביל כי בשלב האמור, כפי טענת המאשימה עדיין לא היתה היחידה החוקרת בטוחה כי המדובר במעורבות בעבירת רצח ממש. היחידה החוקרת "תיקנה" עצמה כבר בחקירה שנייה, והודיעה לנאשם 2 כי הוא חשוד ברצח ובחקירתו השלישית הודע לו כי הוא חשוד בקשירת קשר לרצח, (בחקירה הרביעית חזרו להאשימו ברצח) ובמובן זה מדובר בעבירות חמורות בהרבה מן העבירה של סיוע לאחר מעשה שבה הוחשד בחקירה ראשונה. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי מעשי היחידה החוקרת באזהרת הנאשם עלו כדי מחדל חקירה.