טענות הנתבע כלפי החרגת חוק יחסי ממון בחוזה הנישואין.
- לפני מועד עריכת חוזה הנישואין הם שוחחו על תוכניותיהם העתידיות, כשביום חתימת החוזה הוא הגיע עם בני משפחתו לבית משפחת התובעת יחד עם רושם הנישואין.
- הוא והתובעת שוחחו על שווי המוהר הדחוי והגיעו להסכמה כי הוא יעמוד ע"ס של מאה לירות זהב, ולאחר הסכמה זו, הוא פנה לשיח' וביקש ממנו כי חוזה הנישואין יהיה על פי הדין השרעי על כל השלכותיו, והסביר לו שקיימת אפשרות להוסיף תנאי שהחוק הישראלי לא יחול.
- רושם הנישואין הסביר לו מפורשות את משמעות אי תחולת החוק הישראלי, ולאחר שהוא, רושם הנישואין, החל למלא את הטופס וכתב את סכום המוהר שהוסכם עליו, הוא פנה לתובעת על מנת לברר עמה את עניין הדין השרעי, כשבתום הטקס, הוא - הנתבע, הבין מהתובעת כי רושם הנישואין הסביר לה את מהות תנאי הסכם הנשואין לרבות תחולת החוק השרעי והחרגת החוק הישראלי, לפיכך יש להחיל את הדין השרעי על נישואיהם.
טענות הנתבע להחלת חוק יחסי ממון ואיזון משאבים.
- ככל ובית המשפט יקבע כי יש לערוך איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון הרי שיש לקבוע חלוקה שונה מזאת הקבועה בו, נוכח העובדה שהתובעת לא תרמה את מלוא מרצה והונה לרווחת המשפחה.
- התובעת טענה בפניו כי יש לה "תואר במדעים" דבר אשר התברר בדיעבד כלא נכון, היא ניסתה לסיים את חייה והחלה לקבל בשל כך טיפול תרופתי, כאשר הוא זה אשר נרתם למשימות רבות בבית ובעבודה תוך דאגה לצרכיה האישיים, הרפואיים והנפשיים.
- על אף המשבר אליו נקלעה התובעת הרי שהוא המשיך לעודד אותה, לעזור ולתמוך בה בכדי שתמשיך את הקרירה שלה, והיא אכן החלה מחדש קורס "אבחון דידקטי", כשגם אז הפסיקה את לימודיה בטענה כי "קשה לה לעבוד מול ילדים בגיל הרך", אולם לבסוף סיימה את לימודי התואר שלה בהאוניברסיטה.
- בשנת 2009 ביקשה התובעת לחזור ולהתגורר בצפון כשהוא מצידו כיבד את רצונה למרות עבודתו המרוחקת, כשהוא נוסע הלוך ושוב באוטובוסים, בעוד התובעת נותרה בבית ללא עבודה ובדיכאון.
- משנת 2004 עד שנת 2014 ניהלו הצדדים חשבון בנק משותף, כשהתובעת, ללא שום התראה מראש, פתחה לעצמה חשבון בנק על שמה וניידה את כל הכנסותיה לחשבונה הפרטי החדש, כשהוא מבחינתו תמך בה כלכלית מיום הנישואים ועד ליום הפירוד, דאג לצרכי המשפחה מכל הבחינות, לרבות חינוך וגידול ילדיהם המשותפים.
- לפיכך, ומאחר ואין כל תרומה מצידה של התובעת לתא המשפחתי, יש לסטות מחלוקה שוויונית של הנכסים אשר נצברו במהלך תקופת החיים המשותפת של הצדדים.
דיון והכרעה:
- הוראות סעיפים 1 ו - 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973 להלן: "החוק", קובעות, כי הסכם המסדיר יחסי ממון בין בני זוג טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני זוג.
סעיף 2(ב) לחוק קובע כדלקמן: