12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
כך, נסתרה טענת התובעת כי התאונה אירעה בדרכה חזרה מהעבודה לביתה. יצוין כי התובעת לא עמדה על חקירתה על דו"ח האיכון והיא גם התעלמה מנתונים אלה בסיכומי טענותיה וממילא לא מסרה הסבר לנתונים המפורטים בו.
- טענת התובעת נסתרה גם בשים לב לזמן הנסיעה המוערך, כעולה מעדותה, לעומת שעת יציאתה ממקום עבודתה והשעה בה אירעה התאונה.
מדו"ח הנוכחות שצורף לתביעה עולה כי התובעת יצאה מעבודתה בשעה 17:54. שעה התאונה, על פי הנטען בתצהיר התובעת, היא 18:49 (וכך גם עולה מדו"ח המשטרה), קרי התאונה אירעה כשעה לאחר שהתובעת יצאה מעבודתה. התובעת נשאלה בחקירתה לגבי זמן הנסיעה המשוער ממקום עבודתה לביתה, והשיבה כי יש לקחת בחשבון את זמן היציאה מהעבודה מרגע החתמת הכרטיס, כ 7-10 דקות, ולאחר מכן מסרה כך: "כן, זה בסביבות, אז הנסיעה זה בסביבות 40 דקות אפילו פחות אם לוקחים את החישוב האמיתי" (עמ' 8, שו' 11-22). כך, זמן הנסיעה המוערך ממקום העבודה למקום מגוריה של התובעת, שאורכו כ - 40 דקות לכל היותר, אינו מתיישב עם העובדה שהתאונה אירעה כשעה לאחר יציאתה של התובעת מעבודתה, קל וחומר שלטענת התובעת התאונה התרחשה לפני שהגיעה לביתה.
- מהאמור למדים כי התאונה לא אירעה בדרך מעבודתה של התובעת לביתה, או לחלופין התאונה אירעה במהלך סטייה או הפסקה מהדרך המקובלת. שתי האפשרויות מובילות למסקנה הברורה כי אין לראות בתאונה כתאונת עבודה.
- למעלה מן הדרוש יצוין כי גם הראיות שהוצגו על ידי התובעת אין בהן להוכיח את גרסתה, לפיה התאונה אירעה בדרכה מהעבודה לביתה. כך למשל, במהלך חקירתה הנגדית התובעת הציגה, באופן ספונטני, הודעה ששלחה למנהלה, מבוקר היום שלמחרת מועד התאונה (עמ' 14, משו' 3). באותה הודעה התובע מסרה למנהל על קרות התאונה, אך היא לא ציינה כי התאונה אירעה במהלך נסיעתה בדרך מהעבודה לביתה. הראיה היחידה שעשויה הייתה לתמוך בגרסת התובעת היא תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 20.8.24 (נ/5), בה צוין "אתמול הייתה מעורבת בתאונת דרכים בדרך מהעבודה", אולם בהינתן האמור לעיל, ראיה זו יכולה לכל היותר להוביל למסקנה כי התאונה אירעה בסטייה או הפסקה מהדרך המקובלת, ומשגרסת התובעת אינה כוללת טענות עובדתיות בנוגע לסטייה או הפסקה מהדרך, הרי שממילא לא נטען דבר בנוגע למהות הסטייה.
- על יסוד כל האמור - התביעה נדחית. משמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי, ולא בלא היסוס, אין צו להוצאות.
- זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום ממועד קבלתו.
ניתן היום, כ"ט אב תשפ"ו, (12 אוגוסט 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
| מר יוסף כהן Skip to content |