בל (ב"ש) 47433-02-25 טליה טטיאנה ריסין – המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1. לפנינו תביעה שהגישה התובעת להכרה בתאונת דרכים שאירעה לה ביום 19.8.24 כתאונת עבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

הרקע וההליך בבתי הדין:

2. בטופס התביעה שהגישה לנתבע (נ/1) טענה התובעת כי ביום 19.8.24, כשהייתה בדרכה חזרה מהעבודה לביתה, אירעה לה תאונת דרכים. במכתב פקיד התביעות אצל הנתבע, מיום 26.9.24 נדחתה תביעתה.  על כך הוגשה התביעה שלפנינו.
3. בתצהיר עדותה הראשית של התובעת נטען כך: "ביום 19.08.2024 עת חזרתי מעבודתי בשעה 17:54 ה waze לקח אותי בדרך אחרת בעקבות הפקקים. בשעה 18:49 או בסמוך עת נהגתי ברכבי ועצרתי במעבר חצייה בכדי לתת זכות קדימה.  כשלפתע רכב צד ג' התנגש בי במנגנון אחורי בעוצמה רבה וכתוצאה מכך פגע ברכב שלי.  כתוצאה מכך נגרמו לי נזקי גוף (להלן "התאונה").  יש לציין כי הייתי בדרכי מעבודתי לביתי...  אציין כי בכל פעם בהם אני נדרשת לצאת עם רכבי אני מפעילה את תוכנת ה WAZE...יש לציין כי בסמיכות הזמנים וביציאתי ממקום העבודה ניתן לקבוע את הקשר סיבתי בין היציאה מעבודתי לביתי...  אני רוצה להבהיר כי בשים לב לעובדות לעיל הוכחתי את תביעתי, התאונה ארעה לי סרכי מהעבודה בשל שינוי ב waze במסלול הקבוע עקב פקק תנועה".
4. 00מטעם התובעת העידה התובעת עצמה. לא זומנו עדים מטעם הנתבע.

0

5. בתום דיון ההוכחות ניתנה לתובעת שהות להגיש מסמכים נוספים, בין היתר דו"ח איכון לטלפון הנייד שלה מיום התאונה. בהודעת התובעת מיום 14.9.25 הוגשו ראיות נוספות אך לא הוגשה בקשה למתן צו איכון.  בהחלטת בית הדין התובעת התבקשה להבהיר האם בכוונתה לצרף גם דו"ח איכון.  רק לאחר מכן, התובעת הגישה בקשה למתן צו לחברת הסלולר למסור דו"ח איכון לטלפון הנייד שלה מיום התאונה, ובהתאם לצו שניתן, הוגש דו"ח איכון[1].  הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה:

6. לאחר ששמענו את עדות התובעת, עיינו בראיות, לרבות אלה שהוגשו לאחר דיון ההוכחות, ונתנו דעתנו לטענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות.
7. סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". סעיף 80(1) לחוק מרחיב את ההגדרה הקבועה בסעיף 79 לחוק, למקרים בהם התאונה אירעה בדרך לעבודה.  כך קובע הסעיף, כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם "אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".  בסעיף 81(א) לחוק, שעניינו "הפסקה וסטיה", נקבע כי תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בסעיף 80(1) "אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו...".
8. הגם שהוכח בענייננו, כי ביום 19.8.24 התובעת הייתה מעורבת בתאונת דרכים[2], טענתה כי התאונה אירעה בדרך המקובלת מעבודתה אל מעונה, נסתרה.
9. התובעת לא פירטה בתצהירה את מקום התאונה, כתובת מגוריה וכתובת מקום עבודתה. פרטים על כך נמסרו בחקירתה בבית הדין, ולפיהם התובע מתגוררת ברחוב שבט דן בעיר אשדוד (עמ' 3, שו' 38) מקום עבודתה נמצא בפארק תעשיות ראם (עמ' 1, שו' 30) והתאונה אירעה ברחוב רוגוזין 9 באשדוד (עמ' 12, שו' 12).  התובעת גם לא פירטה בתצהירה את הדרך המקובלת ממקום עבודתה לביתה.  לתיק המוצגים שהגיש הנתבע צורף מכתב פקידת התביעות, מיום 29.8.24 (נ/3), בו התבקשה התובעת להסביר הימצאותה במקום התאונה בשים לב לכך שמקום התאונה אינו נמצא במסלול הנסיעה שבין מקום העבודה לביתה.  במענה שנשלח למכתב זה, שנכתב בכתב יד על גבי אותו מסמך, השיבה התובעת כי ה - waze הנחה אותה לנסוע דרך הכניסה הצפונית לעיר אשדוד.  התובעת גם צירפה לתשובתה מפה על גביה סימון מסלול הדרך ממקום עבודתה למקום מגוריה, בכביש הצפוני המוביל לכניסה הצפונית לעיר אשדוד.  בחקירה הנגדית של התובעת הוצגה לה מפה עליה סומן מקום העבודה, מקום מגוריה ומהמקום בו אירעה התאונה, וכן מסלול נסיעה שעובר דרך הכניסה הצפונית לאשדוד (נ/7), באופן התואם למסלול שהוצג על ידי התובעת בתשובתה לפקידת התביעות.  כשהתובעת נשאלה על מסלול הנסיעה המקובל מעבודתה למקום מגוריה, היא השיבה כי בשל עומס התנועה בעיר אשדוד היא נוהגת לנסוע בהתאם למסלול הנסיעה שמתווה אפליקציית ה- waze, וכי כך עשתה ביום התאונה.  כן מסרה התובעת: "לפעמים הוא שולח אותי בדרך כניסה דרומית ולאשדוד, לפעמים כניסה צפונית זה מאוד תלוי בפקקים".  כשבית הדין ציין בפני התובעת שעל פי המפה שהוצגה נראה כי הדרך הנכונה היא דרך הכניסה הדרומית, והתובעת נשאלה האם למרות זאת, זה מסלול הנסיעה שהנחה אותה ה - waze, התובעת השיבה: "כן, כן, זה לא פעם ראשונה שהוא לוקח אותי דרך הכניסה הצפונית" (עמ' 8, שו' 39-34).  כך, התובעת אישרה כי ביום התאונה היא נסעה במסלול הנסיעה המסומן על המפה שהוגשה במהלך חקירתה (נ/7).  בהמשך חקירתה התובעת טענה כי היא לא זוכרת בדיוק את המסלול בו נסעה, אך כשנשאלה על ידי בית הדין האם ניתן להגיע למקום בו אירעה התאונה במסלול הנסיעה שעובר דרך הכניסה הדרומית, התובעת השיבה שנראה לה שלא (עמ' 9, שו' 20-18).

הועתק מנבוההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916אלא שעל פי דו"ח האיכון שהוגש, ביום התאונה בשעה 18:16 (השעה בה על פי הנטען התובעת הייתה בדרכה לביתה) מכשיר הנייד של התובעת אוכן בגן יבנה.  עיון במפה מעלה כי גן יבנה כלל אינה ממוקמת במסלול הנסיעה שהוצג במפה.  אף אם נניח כי גן יבנה ממוקמת במסלול נסיעה חלופי, אשר עובר דרך הכניסה הדרומית, וכי ביום התאונה התובעת נסעה במסלול זה (על אף שזו אינה גרסתה של התובעת), הרי שכפי שמסרה התובעת בעדותה, מסלול זה אינו עובר במקום בו אירעה התאונה.  התובעת, כאמור, אישרה זאת בעדותה וגם עיון במפה מלמד זאת, שכן מעונה של התובעת ממוקם דרומית לכניסה הדרומית לעיר אשדוד, בעוד שלצורך הגעה למקום התאונה נדרש לנסוע לכיוון צפון מערב.