הנתבעים רואים בקטע הנ"ל תיקון לפרסום מיום 9.8.2026 (להלן - "התיקון").
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
- 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)ביום 17.8.2025 השיבו ב"כ הנתבעים בכתב לב"כ התובע והפנו אותו לתיקון הנ"ל (נספח 2 לכתב ההגנה).
- התובע מצידו לא הסתפק בתיקון וביום 12.9.2025 הגיש תביעה זו בסך 160,000 ₪. לכתב התביעה צורף מכתב ב"כ התובע מיום 13.8.2025 וכן תמלול חלק מהתוכנית נושא הפרסום.
- ביום 1.12.2025 הגישו הנתבעים כתב הגנה. תמציתו בכך שהפרסום הוא הבעת דעה כללית בתקשורת ותגובה קונקרטית לעמדה פוליטית קיצונית שהתובע השמיע נגד ממשלת ישראל ערב כיבוש עזה וכי מדובר בהבעת דעה החוסה תחת הגנת חופש הביטוי הרחבה הניתנת בהקשרים לשיח פוליטי-ציבורי-תקשורתי.
- ביום 24.5.2026 התקיים לפני דיון בהיוועדות חזותית בנוכחות בעלי הדין וב"כ בעלי הדין.
בסיומו, בהיעדר מחלוקת עובדתיות, הצעתי - וב"כ הצדדים הסכימו להצעתי - שמתייתר הצורך בקיום חקירות. לפיכך, הוסכם והוחלט על הגשת תצהירים בג"ציים, ועל סיכומים בכתב.
- ביום 2.6.2026 הגיש התובע תצהיר בג"צי מטעמו; ביום 4.6.2026 הגישו הנתבעים תצהירים בג"צים של הנתבע ושל מנכ"ל ערוץ 14. סיכומי התובע הוגשו ביום 12.7.2026; סיכומי הנתבעים הוגשו ביום 23.8.2026.
דיון והכרעה:
- דיון בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע נערך בארבעה שלבים:
השלב הראשון הוא שליפת המשמעות מהביטוי לפי אמות מידה המקובלת על האדם הסביר ופרשנות אובייקטיבית של הביטוי-פרסום לפי הנסיבות החיצוניות והלשון; השלב השני הוא בחינה האם מדובר בביטוי-פרסום אשר חוק איסור לשון הרע מטיל חבות בגינו, לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק הנ"ל, לפי תכלית החוק ואיזונים חוקתיים; השלב השלישי הוא בחינת ההגנות העומדות למפרסם-הנתבע; השלב הרביעי הוא בחינת גובה הפיצוי (לשלבים הנ"ל ראו, בין היתר, ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ (4.3.2004; להלן - "עניין רשת שוקן")).
- גם בתביעה זו אבחן את הפרסום לפי השלבים הנ"ל.
מרבית הדיון יתמקד במערכת היחסים בין התובע לנתבע הן משום שזו מערכת היחסים העיקרית אליה התייחסו בעלי הדין הן בשל מסקנתי להלן לפיה לערוץ 14 הגנה לפי סעיף 15(12) לחוק איסור לשון הרע.
שלב א' - המשמעות האובייקטיבית של הביטוי-פרסום:
הועתק מנבו
- בשלב ראשון של ניתוח עוולת לשון הרע: "יש לשלוף מתוך הביטוי את המשמעות העולה ממנו לפי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר, כלומר יש לפרש את הביטוי באופן אובייקטיבי, בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת [...]" (עניין רשת שוקן).
- התובע טען שדברי הנתבע נאמרו בנסיבות של מלחמה ושיח ציבורי נוקב בהקשר להשתמטות משירות צבאי המיוחסת לתובע ועל רקע זה יש להתייחס לדברי הנתבע; הנתבעים אינם מתייחסים למשמעות האובייקטיבית של הפרסום ולמעשה עמדתם 'מדלגת' על שלב זה של הדיון, כאשר, כפי שיפורט בהרחבה להלן, לגישתם יש לראות בדברי הנתבע חלק מביקורת ציבורית ופולמוס ציבורי בין התובע לנתבע.
- בכל האמור למשמעות האובייקטיבית של דברי הנתבע נושא המחלוקת - אדם מן הישוב ו/או אדם סביר ו/או אדם רגיל המאזין להם (וצופה בנתבע) מבין שהנתבע מייחס לתובע השתמטות דה-פקטו משירות צבאי, ומסיבה זו התובע (ואנשי תקשורת נוספים) מנוע ממתיחת ביקורת על הקבינט והממשלה ויש לראות בתובע חלק מ"קבוצת התבהלנים הרופסים".
שלב ב'- האם מדובר בפרסומים שהחוק הטיל חבות בגינם בהתחשב באיזונים חוקתיים:
- בשלב השני של ניתוח עוולת לשון הרע "יש לברר, בהתאם לתכלית החוק לאיזונים חוקתיים, אם מדובר בביטוי אשר החוק מטיל חבות בגינו, בהתאם לסעיפים 1 ו-2 לחוק" (עניין רשת שוקן).
- סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מגדיר 'פרסום':
"פרסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, [...]