הפן הסובייקטיבי של מרכיב תום לב בהגנות הבעת הדעה נלמד, בין היתר, מכוונת המפרסם ומניעיו אשר נבחנים לצד אמונתו הסובייקטיבית בנוגע לדעה. הפן האובייקטיבי בוחן את מידת סבירות הפרסום ופוטנציאל הפגיעה, מידת החומרה של הביטוי הפוגע, לשונו, סגנונו, נוסחו והיקף התפרסותו של הפרסום. במסגרת זו תבחן גם דרך הצגת העובדות עליהן הסתמכה הדעה, זהות נמעני הפרסום והמשקל היחסי של ההתייחסות לתובע מתוך כלל הפרסום (שנהר. עמ' 629).
לצד מרכיב תום הלב עומד יסוד מרכזי נוסף והוא אלמנט הבעת הדעה, כאשר תנאי בסיסי הוא כי יובן שהפרסום הינו הבעת דעה.
ברע"א 817/23 עמותת חוזה חדש נ' זוהר (30.5.2023) עמד בית המשפט העליון על ההבחנה בין פרסום עובדה, לבין פרסום שהוא הבעת דעה. וכדבריו: "ככלל, עובדה עניינה בנתונים אובייקטיביים, בתיאור מציאות מסוימת; היא יכולה להיות אמיתית או שקרית, וניתן לאששה או להפריכה.... דעה, לעומת זאת, היא התרשמות סובייקטיבית, והיא אינה נכנסת לתבניות נוקשות של אמת ושל שקר. דעה עשויה להיות משכנעת, סבירה, הגיונית, וכן גם להפך....". (פסקה 19)
בית המשפט העליון הבהיר כי על מנת להבחין בין עובדה לדעה: "יש להרכיב את משקפיו של 'האדם הרגיל': "מה שקובע לעניין ההבחנה [בין דעה לעובדה] הוא האופן שבו הדברים נתפסים על ידי האדם הסביר הקולט אותם: כמסקנה אישית-סובייקטיבית של המפרסם או כנתון עובדתי המתאר את המציאות" (פסקה 21; והאסמכתאות שם)
על פי הפסיקה תנאי מקדמי הוא כי לצד הבעת הדעה, פרסם המפרסם, בצורה נכונה ומדויקת את העובדות לגביהן הוא מביע את דעתו, כדי שניתן יהיה להבדיל מה מתוך הפרסום הן העובדות ומה היא הדעה. (שנהר. עמ' 609; ת"א (מחוזי י-ם) 13358-01-17 אלון חמדני נ' ברק כהן (5.5.20) (להלן: "פס"ד אלון חמדני"), פסקה 79 . ערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט העליון בע"א 3858-20 ברק חיים כהן נ' אלון חמדני (15.6.22); ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ, (27.8.78) (להלן: "ד"נ חברת החשמל"); רע"א בן גביר, פסקה 13 לחוות דעתה של כב' השופטת ארבל).
המונולוג של הנתבע נבנה מתחילתו ועד סופו כמקשה אחת, ללא כל הפרדה ומבלי שניתן להבין מה היו דבריו של התובע ומה הייתה תגובתו של הנתבע. בהשוואה של המונולוג לדברי התובע בראיון, עולה כי הנתבע אזכר חלק קטן יחסית מתוך הריאיון המלא, תוך התעלמות מדברי התובע בכללותם שעיקרם אזהרה מפני מלחמת אחים.