אחריותה של הנתבעת 2
סעיף 11(א) לחוק שכותרתו "אחריות בשל פרסום באמצעי תקשורת" קובע: "פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת".
הנתבעת 2 טענה כי עומדת לה ההגנה מכוח סעיף 15(12) החלה על פרסום ה"נעשה בשידור רדיו או טלוויזיה שלא הוקלט מראש והנאשם או הנתבע הוא מי שאחראי לפי סעיף 11 והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע". הגנה זו ניתנת בכפוף לקיומו של תום לב, בהיותה חלק מהגנות תום הלב שבסעיף 15 לחוק.
בפס"ד אלון חמדני הבהיר בית המשפט המחוזי כי הוראה זו מקנה חסינות לאמצעי תקשורת, בשעה שפרסום לשון הרע נעשה בשידור חי, על ידי צד שלישי, שאינו נמנה על המגישים מטעמו ובשעה שלא ידע או לא היה עליו לדעת על הכוונה לפרסום לשון הרע. בעניין שהובא בפניו קבע בית המשפט: "בענייננו, פרסום לשון הרע הנטען לא נעשה על ידי צד שלישי, אלא על ידי מגישי התוכנית במהלך השידור החי. מכאן שדין טענה זו להידחות." (פסקה 91) (ערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט העליון בע"א 3858-20 ברק חיים כהן נ' אלון חמדני (15.6.22)).
דברים אלה יפים גם לענייננו.
הנתבע העיד כי הוא מגיש אצל הנתבעת מזה כ 4-5 שנים ולמעשה מרגע הקמתו של הערוץ והגדיר את עצמו "חלק ממשפחת 14" (עמ' 42 שורות 20-27, עמ' 41 שורה 3).
מר אדרי העיד בפני כי הוא משמש בתפקיד של מנכ"ל הנתבעת מזה כ- 4 שנים. טרם תפקידו הנוכחי שימש כמפיק ראשי בנתבעת למשך כחצי שנה. על פי עדותו, התוכנית פעלה לפי מתכנת זהה, לפיה עם פתיחת התוכנית היה הנתבע נושא דברים "כן. הוא פרשן, מפרשן, יש לו מה להגיד הוא אומר את דברו. על זה משלמים לו כסף." כשלמיטב ידיעתו, דבריו של הנתבע היו נאמרים באופן ספונטני, אך יחד עם זאת הבהיר: "אני לא יודע להגיד באופן פרטני לגבי כל מונולוג של כל פרשן בערוץ." (עמ' 84 שורות 29-33, עמ' 85 שורות 1-2, עמ' 85 שורות 14-25).
מאחר שהפרסום בוצע על ידי מגיש התכנית הקבוע של הערוץ ולא על ידי אורח חיצוני, הנתבעת אחראית לפרסום באחריות שילוחית ישירה והיא אינה יכולה לחסות תחת הגנת סעיף 15(12) לחוק שאינו חל על מגישי הבית מטעמה.
הוראת סעיף 15(12) מטילה למעשה על עורכי תכניות באמצעי התקשורת האלקטרוניים, חובת זהירות המחייבת אותם לנסות ולגלות מראש מה ייאמר בשידור חי ולמנוע ניצול השידור החי כדי לפרסם לשון הרע. (שנהר. עמ' 649-650).