עובדה שפרסום הוא לשון הרע, או שהמפרסם יכול לצפות כי הוא יפגע בנפגע, אינה מוכיחה לבדה כוונה לפגוע. בית המשפט העליון הדגיש כי אילו די היה בצפיות כאמור, כמעט כל פרסום המהווה לשון הרע היה נחשב אוטומטית לפרסום שנעשה בכוונה לפגוע. לכן נדרשת התנהגות זדונית או כוונה "של ממש" לפגוע. הבחנה זו אומצה גם בהקשר האזרחי של סעיף 7א(ג), המאפשר פסיקת כפל פיצוי ללא הוכחת נזק. רע"א 5022/13 הרב אמנון יצחק נ' דנון תקשורת בע"מ (8.9.2013)
במקרה דנן, איני סבורה כי הוכח במידה מספקת היסוד הנוסף הנדרש לשם קביעה כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, כאשר פרסום בוטה אינו מוביל בהכרח למסקנה זו אם אין ראיות נוספות המלמדות על מטרה ושאיפה ממשית לפגוע. רע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, נט(6) 554 (31.3.2005), עם זאת, מדובר במקרה גבולי, שבו הפרסום כשלעצמו חמור.
כפי שאמרנו, רוב רובו של המונולוג עסק בתובע באופן אישי, תוך אזכור כוונותיו הפליליות לכאורה, הצורך במעצרו, חוסר הבנתו ורדידותו ואף התייחסות לסגנון חייו האישיים.
בבחינת הנסיבות עולה כי לא מדובר בדברי גידוף שנאמרו במהלך ויכוח סוער או בשעת כעס וללא שליטה, אלא כחלק ממונולוג שנשא הנתבע, שעות לאחר הריאיון של התובע, ומבלי שניתנה לתובע הזדמנות להגיב לדברים.
הנתבע ביקש לצייר את התובע כאדם הקורא למלחמת אחים, אשר מתכוון להרוג את תומכי הרפורמה המשפטית. זהו המסר אותו ביקש הנתבע להותיר אצל הצופים (ע"א אילנה דיין, פסקה 15 לפסק הדין של כב' השופט ריבלין). אמירות אלה לא היו אמת, והיו פוגעניות. כמו כן, לא ניתן כל הסבר מדוע נדרשה התייחסות לאופי חייו הפרטיים של התובע, וכינויו 'טומטום' על מנת להשיג את אותה מטרה מוסרית וחברתית, שהנתבע שם לנגד עיניו, והיא מאבקו כנגד הקוראים למלחמת אחים. אזכיר כי התובע הינו בעל עבר צבאי עשיר, חתן פרס ישראל וזוכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל. תוכן המונולוג, ההאשמות החמורות בדבריו של הנתבע ונסיבות נשיאתן בפומבי, בשידור טלוויזיוני, בלא קנטור והתגרות מצד התובע ומבלי שניתנה לו אפשרות התגובה, מעמיקים, את חומרת האירוע.
הנתבע הודה כי היה במצב נפשי נסער בזמן המונולוג, נושא שזנח לציין בפני צופיו. הנתבע הצהיר בפני כי איננו חוזר בו מן הדברים שאמר (עמ' 78 שורות 11-32).
תקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק על פי החוק היא 50,000 ₪ ונכון להיום עולה על 80,000 ₪. נוכח חומרת האירוע, בשים לב שדברי לשון הרע נאמרו בערוץ טלוויזיה מוכר, באתי לכלל מסקנה כי הפיצוי הראוי במקרה זה עומד על 75,000 ₪.