חני אף הוסיפה כי היא ביקשה "לפתוח" את הטלפונים כדי למצוא נכסים או כספים שאפי הבריח ממנה וכן "מידע שקשור לנשים" (פר' עמ' 224, ש' 4, עמ' 232, ש' 28-26, עמ' 238, ש' 23-22).
גם יולי אישר בעדותו לפניי כי התוכן אשר הופק מהמכשירים הוא תוכן אישי ששייך לנוה. לדבריו: "... בטלפונים היו תמונות ... טלפון של משפחה זה לא" (פר' עמ' 312, ש' 8-2).
- עניין זה מתיישב עם מספר מוצגים שאינם שנויים במחלוקת במשפט:
מזכר שערך סנ"צ אסף ולפיש ביום 1.1.2019 בו תיארה שטייף את החומרים שהופקו מהמכשירים (ת/19). תיאור זה תומך במסקנה כי מדובר בתכנים אישיים של נוה.
החלטה שיפוטית בהליך החזרת תפוס מיום 10.10.2021 בה קבע השופט עלאא מסארווה כי: "התכנים של המכשירים והחומר שהופק מהם, שהיו במוקד המחלוקת בין הצדדים, שייכים באופן בלעדי למשיב 1" (נוה - א.ש.) (ת/48).
- חלקים משמעותיים מהחומרים שהופקו מתוך הטלפונים סודרו בקלסרים, שאותם מסרה שטייף לסנ"צ ולפיש. תכנים אלה הוצגו למי שזומנו לחקירה במשטרה בפרשת "מין תמורת מינוי". ההודעות שנמסרו בחקירת המשטרה הן מוצגים בהליך דנן. מתוך ההודעות ניתן ללמוד כי כל התכנים שהוצגו לנחקרים נוגעים לנוה. חלקם תכנים אישיים ביותר וחלקם נוגעים בצורה כזו או אחרת לפעילותו הציבורית של נוה. אופי המידע תומך מאוד בגרסתו של נוה כי המידע שהופק מהטלפונים היה אישי ביותר, כזה שמטבע הדברים שייך לנוה בלבד.
מטעמים אלה אני קובע כי המידע שהיה אצור במכשירי הטלפון היה בפרטיותו המלאה של נוה. ההגנה על המכשירים באמצעות סיסמה מלמדת על ציפייה לגיטימית של נוה להגנה על פרטיותו.
אירוע הפריצה לטלפונים
- שטייף הסבירה כי בתום הפגישה "כשיולי נפרד מאיתנו כי הוא הלך, אמרתי לו שאם יש בטלפונים משהו שיכול לעניין אותי אשמח מאוד שיידע אותי" (פר' עמ' 162, ש' 24-23). כשנשאלה האם ביקשה מיולי לחפש חומרים בעלי ערך עיתונאי, השיבה בשלילה. לדבריה: לא היה ולא נברא. הפעם היחידה שאמרתי לו זה באותו בוקר שהיינו עם חני נוה שאמרתי לו שאם יש משהו מעניין שקשור לכתבת תחקיר שלי שיעדכן אותי. אם נעבור הלאה תראה שמהרגע שהוא לוקח את הטלפונים ועד הפגישה ביום ראשון לא היה קשר בינינו (פר' עמ' 198, ש' 17-15).
גרסה דומה עלתה מעדותו של יולי לפיה שטייף אמרה לו "אם יש משהו מעניין (במכשירים - א.ש.) תעדכן" (פר' עמ' 310, ש' 11). כשנשאל למה הכוונה "משהו מעניין", השיב: "היא לא אמרה בדיוק מה, אנחנו יודעים במה הדס עוסקת, במיוחד כשלהדס היו כל מיני חומרים על אפי, אני מתאר לעצמי שזה הכיוון, לא נאמר משהו מפורש" (פר' עמ' 310, ש' 14-13).
- לאחר הפגישה, שלח יולי שליח מטעמו על מנת לאסוף את המכשירים מבית העסק "ספיי-שופ". המכשירים הגיעו לידיו יום או יומיים לאחר פגישתו עם חני ושטייף (פר' עמ' 310, ש' 6-5). בשלב זה פעל לפרוץ את המכשירים המוגנים בסיסמה, ואף הצליח בכך. לדבריו: "ישנם מספר מכשירים, חלקם מאוד קל לפתוח, סגורים בקוד של 4 ספרות, כמו שתנסה להקיש מספר רנדומלי, תאריכי לידה, כל דבר אחר, זה הקוד שהיה. יש תוכנה שפותחת אותם, אז התוכנות היו גם באינטרנט, אתה מחבר למחשב, כבל יו אס בי, מריץ את התוכנה, לעיתים זה לוקח דקה, לפעמים 5 דקות ולפעמים שעה, הצירוף לא היה כזה מסובך" ואז "נפתח המסך. זה לא שהמכשיר מופיע במחשב, אתה יכול לעשות במכשיר מה שאתה רוצה זה טלפון ללא קוד" (פר' עמ' 310, ש' 28-25,31-30). אף בעדותו במשטרה ובחקירתו הנגדית אישר יולי כי פרץ למכשירים (פר' עמ' 316, ש' 28-26, עמ' 321, ש' 21-20; ת/23).
- יולי הסביר כי לאחר שפרץ למכשירים נחשף למידע רב שהיה אצור בהם. לדבריו: החומר גם כלל "המון שיחות מוקלטות" (פר' עמ' 323, ש' 9-8), וכן: "היו אלפים או מאות רבות (של הקלטות - א.ש.)" (פר' עמ' 323, ש' 12). יולי התקשר לשטייף וביקש ממנה להגיע לביתו. לדבריו: "התקשרתי להדס כי מה שראיתי שם הייתי צריך להתקשר לנאטו, היו שם ניאופים ... למכביר. טלפון אחד שימוש אותו 4 חודשים ... נשים. זה הצרה הקטנה. מה שהיה שם אמור לא לעניין את הדס כי הדס בקשר עם המשטרה, היא כתבת משטרה, היא מבינה בערך כמוני מה זה אומר" (פר' עמ' 310, ש' 36-35, עמ' 311, ש' 2-1).
- שטייף הסבירה כי "אני לא זוכרת אם זה היה מוצ"ש או ראשון בבוקר, יולי מצלצל אליי ואומר לי הדס בואי אליי מחר בבוקר זה חשוב" (פר' עמ' 162, ש' 33-32). כשנשאלה מדוע יולי התקשר אליה ולא לחני, השיבה: "יולי עבד איתי על לא מעט מקרים של ניצול מרות, במיוחד במשטרה, יולי ידע על התחקיר שאני עושה שקשור לניצול מרות. אני מניחה שהוא ידע שזה משהו שיכול לעניין אותי ואני מניחה שכשהוא נחשף לחומרים הוא הבין שמדובר בחומרים שזכות הציבור לדעת" (פר' עמ' 163, ש' 3-1).
- לדבריה, ביטלה את כל הפגישות שהיו לה ונסעה לביתו של יולי באשקלון. כשהגיעה, "יולי העלה מהמחשב שלו לטלוויזיה בסלון חומרים מהטלפונים. זה היה מסודר לפי תיקיות ושמות ועברתי ברפרוף והתהפכה לי הבטן. לא האמנתי" (פר' עמ' 163 ש' 10-8). וכן: "יולי עשה את החלוקה הראשונה ואני ביקשתי להפריד במשהו שרציתי יותר נוח ושלא יהיה כוללני (פר' עמ' 200, ש' 19-18). חלוקה זו, שבוצעה בהנחייתה של שטייף מלמדת כי ענייניה האישיים של חני לא היו המניע להפרת פרטיותו של נוה, אלא קבלת המידע לתחקיר שערכה על נוה.
עוד הוסיפה שטייף כי "אנחנו עוברים בכותרות, די היה לי במה שראיתי ואני עוצרת אותו ואומרת שאני חייבת לדבר עם מפקד גל"צ. לדעתי ישבנו משהו כמו שעתיים" (פר' עמ' 195, ש' 21-20). את החומרים שראה במכשירים סידר יולי בתיקיות והוריד אותם לדיסק-און-קי (פר' עמ' 311, ש' 9-7, עמ' 321, ש' 7-6). גרסה דומה עלתה מעדותה של שטייף אשר הסבירה כי "את הרוב הגדול סידר יולי, הוא נחשף לראשונה לחומרים. אחר כך הוא פיצל לבקשתי שתי תיקיות אחרות, אולי שלוש" (פר' עמ' 165, ש' 23-22).