(פר' עמ' 164, ש' 20-10)
- בבית הקפה באשדוד הציגה שטייף לאלקבץ סטנוגרמה שכתבה והקריאה לו כותרות מתוך חומרים שהעביר לה יולי. אלקבץ הסביר כי "היא (שטייף - א.ש.) נתנה הרבה מאוד כותרות. כאילו גם של שחיתות בלשכת עורכי הדין, גם קשרים של מינויים תמורת מין, גם התפקדות בבית היהודי, גם שופטים, שופטות. המון, המון כותרות. באיזשהו שלב אמרתי לה שנייה רגע זה יותר מדי גדול מה שאת אומרת. רשמתי על, על המפית. הייתה, לא מפית אבל היה, היה דף כזה של התפריט. 'בואי מדובר פה בהרבה מאוד נושאים והכל זה כותרות'. אז א', חומרים וב' כאילו בואי תגידי על מה את מתבססת" (פר' עמ' 396, ש' 19-13).
- כשנשאל אם ידע בשלב זה כי החומרים הופקו מפריצה למכשירים של נוה השיב אלקבץ כדלקמן:
"מה שאני זוכר גם כעורך ראשי עם ניסיון וגם לא מעט שנים בתקשורת ששאלתי שאלה לאוויר, 'תראי זה, זה חומרים שהם פשוט חומרי נפץ. אז את אומרת שקיבלת אותם מחני אשתו של יושב ראש לשכת עורך דין של אפי. אז, אז או שקיבלת את זה ממנה או שקיבלת את זה מחוקר פרטי'. זה משהו שכאילו הוא גדול מדי. אבל הדס לא, לא הגיבה. היא לא, היא לא ענתה לי לא בכן ולא בלא. אני שאלתי, אני העליתי את ההנחה הזו וזהו".
(פר' עמ' 396, ש' 28-23)
ובהמשך:
"השיחה הראשונה בבית קפה הייתה שיחה מאוד מאוד רגשית, מאוד גדולה עם המון המון חומרים. שם גם הבנתי, אני לא זוכר אם זה היה במדויק מדבריה שלה אבל אפשר היה להבין שכל החומרים מושתתים על דברים שהיא אומרת ומעלה אותם זה מהקשר שלה עם חני, אשתו של אפי. וזהו. כל השאלות על פריצות ועל זה, זה לא משהו שבכלל היה בשיח, בטח לא ברגעים הראשונים או בימים הראשונים. כאילו זה לא היה בשיח בכלל".
(פר' עמ' 397, ש' 23-18)
- לטענת אלקבץ, לאחר שנחשף למידע החליט שיש לקיים שיחה בנושא זה עם צוות התחנה שכלל את "רזי, נורית, אני ומאחר שהיועצת המשפטית שלנו של התחנה שעבדתי איתה צמוד מאיה הייתה בחופשה בחו"ל, אז הייתה יועצת משפטית של הפרקליטות, רוית (עו"ד רוית דנינו - א.ש.)". זאת אף ש"מבחינת הדס ההתלהבות והכל אני כבר רוצה לעלות לשידור, דיברתי עם רזי דיברתי עם זה. אמרתי לה הלו לא, לא עולים לשידור ולא עושים שום דבר" (פר' עמ' 397, ש' 33-28).
גם שטייף הסבירה כי אלקבץ, אשר סבר כי מדובר בחומר "חמור", החליט שיש לפרסמו, אך טרם הפרסום יש לערב את המחלקה המשפטית של גלי צה"ל. לדבריה, הציעה שברקאי אשר הנחה את התכנית "מה בוער" בגלי צה"ל ועורכת התכנית, קנטי, יטפלו בסיפור. אלקבץ הוסיף כי בשל "גודל" הסיפור, יש לערב גם את שחר, ראש מחלקת אקטואליה בגלי צה"ל (פר' עמ' 164, ש' 30-22).
- בתום פגישתה עם אלקבץ, פתחה שטייף קבוצת וואטסאפ העונה לשם "חסמבה" ובה כללה "את כל חברי הצוות כפי שסיכמתי עם שמעון שיטפל בפרשה. קראתי לזה חסמבה כי אלה היו ספרי ילדותי, סודית בהחלט והרגשתי שמה שיש שם זה סודי בהחלט. בקבוצה הייתה היועצת המשפטית מאיה, נורית קנטי, רזי ברקאי, אילאיל שחר ושמעון אלקבץ" (פר' עמ' 165, ש' 10-7).
- מפגישתה עם אלקבץ, חזרה שטייף ליולי ועדכנה אותו בדבר הפגישה. בשלב זה הוריד יולי את החומרים שהיו במכשירים לדיסק-און-קי ומסר אותו לשטייף (פר' עמ' 311, ש' 7,16-15). גם שטייף הסבירה כי "הוא (יולי - א.ש.) העביר לי את החומרים, כל מה שהיה במחשב" (פר' עמ' 165, ש' 21-20). עוד הסבירה שטייף כי מאחר שהיא ואלקבץ קבעו להיפגש במשרדי תחנת גלי צה"ל עם ברקאי, קנטי ושחר, ברצונה להגיע עם החומרים כשהם מודפסים. לכן "אני שואלת אותו איך אני יכולה להדפיס את הניירת ואת מה שיש שם ... הוא (יולי - א.ש.) שלח אותי למקום שסטודנטים מדפיסים שם עבודות ולשם ניגשתי" (פר' עמ' 165, ש' 24-21). בשלב זה המכשירים נותרו אצל יולי בבית (פר' עמ' 311, ש' 18).
שטייף יצאה מביתו של יולי עם דיסק-און-קי אשר הכיל את החומרים שהופקו מהמכשירים (פר' עמ' 196, ש' 6-5). לדבריה, כל מה שהיה על הדיסק-און-קי הודפס (פר' עמ' 200, ש' 11). לאחר הדפסת החומרים סידרה אותם שטייף בשני קלסרים: קלסר שחור וקלסר לבן. את החומרים של ר.כ. הניחה בניילונית נפרדת (פר' עמ' 165, ש' 30-29).