הפגישה הראשונה נערכה ביום 24.12.2018 במשרדו של אלקבץ לצורך הערכת מצב משפטית. בישיבה זו נכחו: אלקבץ, ברקאי, שטייף, קנטי ועו"ד דנינו - נציגת הפרקליטות הצבאית. לפגישה זו הגיעה שטייף עם הקלסרים וחשפה את הנוכחים לחומרים המצויים בהם, וביניהם: פרשת הבית היהודי, חשד ל"מין תמורת מינוי" וקשר אינטימי עם עורכת דין שביקשה לקדם את בן זוגה. אלקבץ, ברקאי וקנטי אישרו כי ידעו שהחומרים הופקו ממכשירים שנמסרו לשטייף על ידי חני. בתום פגישה זו הנחתה אותם עו"ד דנינו שלא לפרסם את החומרים עד לקבלת אישור ממפקדיה בפרקליטות. בניגוד לטענתו של נוה, עו"ד דנינו לא הנחתה את המשתתפים שלא לעיין בחומר.
הפגישה השנייה הייתה פגישת הכנה מקצועית והיא נערכה ביום 27.12.2018 בבית של ברקאי. בישיבה זו נכחו: ברקאי, שטייף, קנטי ושחר. הפגישה נועדה לצורך ניתוח החומרים מבחינה עיתונאית והכנתם לפרסום, לאחר קבלת אישור הייעוץ המשפטי. אף בפגישה זו נחשפו הנוכחים לחומרים שהיו מצויים בקלסרים, וביניהם: התכתבויות עם השופטת (דאז) אתי כרייף ועם השרה איילת שקד. בחומרים שהוצגו לעיונם לא נמצאו דברים הקשורים לענייניו האישיים של נוה, כגון: תמונות משפחתיות או תכתובות שעניינן יחסי עו"ד-לקוח.
שטייף לא עידכנה את יתר הנתבעים לגבי דרך השגת החומרים שהוצגו, אלא ציינה כי החומרים התקבלו מחני. גרסה זו התקבלה כפשוטה אצל הנתבעים האחרים, שלא ידעו באותה עת על הדרך הפסולה בה הופק המידע מתוך המכשירים הניידים של נוה.
הדיווח לפרקליטות המדינה וכניסת המשטרה לחקירה
- עו"ד דנינו הסבירה כי לאחר הפגישה שהתקיימה במשרדי גל"צ ביום 24.12.2018 "חזרתי למשרד, עדכנתי את ראש מחלקת ייעוץ וחקיקה, בדקנו פסיקה ומאמרים, עדכנו את לשכת הפצ"ר, רצינו לגבש עמדה שלנו לגבי הסוגייה הזו ובשלב מסוים עדכנה אותי ראש מחלקת ייעוץ וחקיקה שהוחלט לעדכן את המשנה ליועמ"ש והוא סבור שלא ניתן לפרסם ויש להעביר את החומרים למשטרה והוא ביקש עוד להעמיק בנושא" (פר' עמ' 377, ש' 19-16).
- גרסה דומה עלתה מעדויות הנתבעים אשר הסבירו כי תשובת הפרקליטות הצבאית באשר לשאלת פרסום החומרים שהופקו ממכשיריו של נוה בוששה לבוא. כך לדברי שחר: "... בדר"כ תוך 24-48 שעות מקבלים הכוונה מהייעוץ המשפטי וראינו שפה זה לוקח קצת יותר זמן. כן הרגשנו באותה פגישה או אני באופן אישי הרגשתי באותה פגישה אצל רזי שהייעוץ המשפטי של הפרקליטות לא יודע להתנהל על פרשה כזו שגדולה עליו, הם לא יועצים משפטיים.. יש משרדי עורכי דין שמתמחים בייעוץ לכלי תקשורת ויודעים לתת עצות. היה נראה שהם לא יודעים להתמודד עם הפרשה. בשלב הזה לא שוחחתי עם אף אחד מהפרקליטות הצבאית הכל תווך לי על ידי נורית. התחלנו לדבר ואמרנו שאולי היה נכון שיגידו לנו בסדר אנחנו לא יודעים לטפל בזה, תצאו למשרד עו"ד שעובד עם כלי תקשורת ותבקשו את העצות שלו" (פר' עמ' 288, ש' 30-23).
- בנסיבות אלה, פנה אלקבץ לפרקליטות הצבאית לצורך קבלת תשובות, כדלקמן: "... יפעת ... היא היום הפצ"רית, היא הייתה אז ראש ענף חקיקה, ומול יפעת כל הזמן הייתי שואל יפעת מה קורה. למה, כבר עברו יומיים. כמה זמן אפשר לבדוק, בואו תבדקו את זה" (פר' עמ' 408, ש' 36-33).
ובהמשך: "אני זוכר שהיו כמה שיחות. כאילו ברמה של אני מתעניין לדעת מה קורה כי שתבינו, היה לחץ גם מרזי, נורית והדס, אילאיל. מה קורה למה לא מפרסמים, זה ייצא החוצה, אנחנו אומרים לך כל החומרים אי אפשר לשמור דברים, מה אתה עושה? ואמרתי אני רוצה לקבל תשובה מסודרת מהפרקליטות" (פר' עמ' 409, ש' 6-2).