פסקי דין

תא (מרכז) 4585-02-19 אפרים נוה נ' הדס שטייף - חלק 38

05 אוקטובר 2026
הדפסה

 

  1. מתוך העדויות והראיות אותן סקרתי בחלקו הראשון של פסק הדין עולה כי השימוש הפסול שנעשה במכשירי הטלפון של נוה גרם לנזק מהסוג שאליו התכוונו אותם חיקוקים, קרי: נטילת שליטתו בתכנים האישיים שהיו אצורים בטלפונים הניידים ופגיעה בשיח הפרטי שלו.

הוראת סעיף 7 לחוק המחשבים מלמדת כי הוא יצר עילות נזיקיות עצמאיות.  כך, סעיף 7 לחוק המחשבים מחייב גרימת "מחיקה, שינוי או שיבוש של חומרי המחשב" כתנאי לקיומה של עוולה מכוח אותו חוק (ת"א (מחוזי מרכז) 17024-09-09 גל-על מוצרי שתיה בע"מ נ' חברת תנה תעשיות (1991) בע"מ (נבו 24.10.2010)).  על פי הראיות שהובאו לפניי יולי לפי בקשתה של שטייף העתיק את הקבצים ממכשירי הטלפון הניידיים אל התקן חיצוני ובכך גרם לשינוי בחומר המחשב כקבוע בסעיף 7(ב) לחוק המחשבים.  בכל אלה יש להוות עוולה על פי פקודת הנזיקין, לרבות בגין הפרת חובה חקוקה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

מאידך חוק האזנת סתר עוסק בעיקר בהגדרת העבירה הפלילית.  עם זאת סעיף 2(2) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי האזנה האסורה על פי חוק היא פגיעה בפרטיות.  בנסיבות אלה אני סבור כי ביצוע מעשה העולה כדי עבירה לפי חוק האזנת סתר ייכלל במסגרת הוראות חוק הגנת הפרטיות ובאמצעותו יוכל להוות מסד לעוולת הפרת חובה חקוקה.

סיכומם של דברים, הוראות חוק המחשבים מאפשרות חבות בעוולת הפרת חובה חקוקה.  לפיכך בכפוף להתקיימותם של יסודות של קשר סיבתי ונזק אינני רואה מניעה לחיובה של שטייף באחריות גם מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה. 

האם הנתבעים הם בגדר מעוולים במשותף

  1. לטענתו של נוה, הנתבעים חבים ביחד ולחוד כמעוולים במשותף לפי סעיף 11 לפקודת הנזיקין, בגין מלוא שרשרת האירועים שהובילה לפגיעה הקשה בפרטיותו. לשיטתו, הנתבעים אימצו לחיקם את שטייף ואת תוצרי הפריצה, כאשר כולם ידעו היטב ולכל הפחות עצמו את עיניהם לפליליות שדבקה באופן השגת החומרים על ידה.  אין צורך להוכיח שהשותף ביצע את כל יסודות העוולה או נכח בכל שלב, ודי בכך שניתן לראות את הנתבעים כמי שפועלים יחד למען מטרה אחת ומתוך מודעות "לקראת מה הולכים".

מנגד, עמדת הנתבעים היא כי עומדת להם הגנה מוחלטת מפני התביעה, וכי יש לראות בהם "מעוולים בנפרד" שגרמו לנזקים נפרדים, וכפועל יוצא חיובם אף הוא נפרד לחלוטין.  לטענתם, הפרשה מורכבת משלושה מקטעים עובדתיים נפרדים (הפריצה למכשיר וחילוץ התכנים, שיתוף התכנים על ידי שטייף, והמשדר המיוחד), כאשר ליתר הנתבעים לא היה כל חלק, ידיעה או מעשה במקטע הראשון.  גם במקטעים הבאים לא ניתן לראות בהם מקשה אחת, שכן חלק מהנתבעים כלל לא עיינו בחומרים וחלקם לא לקחו חלק במשדר, ולכן מדובר בנזק שניתן להפרדה וחלוקה ביניהם.

  1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור כי יש להפריד במידת האחריות לגבי כל אחת מהעוולות הרלבנטיות.

בעניין הפגיעה בפרטיות - קיימת אחריות משותפת לפגיעה בפרטיותו של נוה.  אחריות זו נובעת מעצם כך שנערכו מפגשים משותפים בהם הנתבעים בחנו, דנו ועיינו בחומרים האישיים של נוה, ואף היו שותפים למשדר המיוחד שנערך לאחר מכן.  עם זאת כפי ששנינו, לכל הנתבעים, למעט שטייף, עומדות הגנות מכוח החוק.  כך שאין לחייבם בגין הפרת הפרטיות.

עמוד הקודם1...3738
39...52עמוד הבא
Skip to content