מטעמים אלה אני דוחה את הטענות לפיהן חקירת המשטרה שנפתחה בעניינו של נוה היא גורם אשר שולל את סיבתיות הנזק או מהווה גורם זר (בלתי צפוי) מתערב.
הנזק
- כפי ששנינו, פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית ועליה חלות הוראות פקודת הנזיקין בכפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות (סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות). מכאן קיימים, בעיקרם, שני מסלולים לקביעת פיצוי בגין פגיעה בפרטיות: פיצוי בגין נזק שהוכח, לרבות נזק לא ממוני, ופיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בהתאם לסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות. נוה לא עתר לקביעת פיצוי סטטוטורי לפי סעיף 29א(ב) לחוק. לטענת נוה, הפריצה למכשירים הניידים ופרסום תוכנם הסבו לו נזקים ממוניים בסך 5 מיליון ₪ בגין הפגיעה בהכנסות המשרד וכן נזקים בלתי ממוניים בסך 4 מיליון ₪ בגין פגיעה בפרטיות ופגיעה במוניטין. לחילופין, העמיד נוה את הפיצוי באומדנה על סך 7 מיליון ₪. אדרש לרכיבי נזק אלה לפי סידרם.
נזק ממוני
- במישור הממוני, נוה טען לפגיעה קשה במקור פרנסתו שהתבטאה בירידה חדה בהכנסות של משרד עורכי הדין "אטיאס-נוה" בשנים 2019-2021. משרד עורכי הדין אטיאס נוה מאוגד כחברת עורכי-דין. לפיכך נוה הגיש את חוות הדעת של רואה החשבון שטיינמץ (להלן - רו"ח שטיינמץ). חוות דעתו של רו"ח שטיינמץ התבססה על דוחות כספיים מבוקרים של המשרד בשנים 2021-2017 וכן על דו"ח עו"דכנית שהופק על ידי המשרד (פר' עמ' 149, ש' 26, עמ' 151, ש' 31). בהתאם לדוחות הכספיים, הכנסות המשרד בשנים 2021-2017 הן כדלקמן:
| שנה | הכנסות |
| 2017 | 16,230,974 ₪ |
| 2018 | 17,364,473 ₪ |
| 2019 | 12,751,954 ₪ |
| 2020 | 10,265,401 ₪ |
| 2021 | 9,395,037 ₪ |
- על בסיס נתונים אלה, ביצע רו"ח שטיינמץ השוואה בין ממוצע הכנסות המשרד בשנים 2018-2017 לבין ממוצע הכנסות המשרד בשנים 2021-2019. רו"ח שטיינמץ התבקש לשקף את הנתונים הכלכליים כהווייתם ולא אמד את סך הנזק שנגרם לנוה. כך ציין רו"ח שטיינמץ בעדותו: "אני חושב שחוות דעתי היא טכנית. לא ניסיתי לאמוד נזק, ציינתי נתונים מדוחות כספיים, אפילו לא עשיתי פרשנות המרה לבסיס מזומן" (פר' עמ' 146, ש' 35-34). בהתאם לחישוב שערך חלה ירידה של 35.7% בשיעור הכנסות המשרד. לטענת רו"ח שטיינמץ ירידה זו נובעת, בין היתר, מירידה במספר התיקים החדשים שנכנסו למשרד: הן באשר לחלק מלקוחות קבועים והן באשר ללקוחות חדשים. רו"ח שטיינמץ נחקר על חוות הדעת בחקירה שכנגד, ובמהלכה עלו הקשיים הבאים:
- רו"ח שטיינמץ אישר כי לא התייחס בחוות הדעת לכל הלקוחות הקבועים של המשרד אלא רק לאחד מהם, זאת אף שלמשרד יש לקוחות קבועים נוספים (פר' עמ' 153, ש' 21-17). באופן זה, הנתון המייצג ירידה בכניסת תיקים חדשים של לקוחות חדשים הוא בעל משקל נמוך במיוחד.
- רו"ח שטיינמץ עומת עם הטענה לפיה בדוח עו"דכנית לשנת 2019 שהופק עבורו על ידי המשרד לצורך כתיבת חוות הדעת, חסרים 20 לקוחות. רו"ח שטיינמץ לא סתר את הטענה ולא ידע להשיב מדוע התרחש הדבר. כך עלו הדברים מעדותו: "אני לא יודע איך זה בנוי. דוח ממוחשב נשמע לי מוזר שאפשר להעלים תיקים. אני לא יכול לענות על זה" (פר' עמ' 152, ש' 30-29).
- רו"ח שטיינמץ אישר כי תקופה הקורונה (בין השנים 2022-2020) השפיעה אף היא על היקף ההכנסות של המשרד (פר' עמ' 150, ש' 31). עם זאת, השפעה זו לא נלקחה בחשבון במסגרת חוות הדעת.
- רו"ח שטיינמץ אישר כי לא בחן את דוח המשרד לשנת 2016. לדבריו: "... לקחנו מספר שנים, אני לא זוכר, נתתי מספר שנים כדי לראות את הקיטון של המחזורים מנקודה מסויימת" (פר' עמ' 150, ש' 35-34). אולם כשהוצג לרו"ח שטיינמץ דו"ח כספי של המשרד לשנת 2016 לפיו ההכנסות בשנה זו עמדו על סך 11 מיליון ₪ הוא אישר כי לו היה מתייחס אף לדוח של שנת 2016, הקיטון בהכנסות היה נמוך יותר (פר' עמ' 151, ש' 14).
- הנתבעים הגישו חוות דעת נגדית על ידי רו"ח אלישע סער (להלן - רו"ח סער). חוות הדעת של רו"ח סער אינה מתמודדת עם עצם הירידה בהכנסות, אולם מעלה שורה של נימוקים אפשריים לירידה, וביניהם: פרישת שותפים (עורכי הדין זיו כהן וצחי יקולב), מגפת הקורונה ופרסומים שליליים קודמים כמו פרשת נתב"ג. שיקולים אלה, כאמור, לא נלקחו בחשבון במסגרת חוות הדעת של רו"ח שטיינמץ. רו"ח סער הדגיש כי המשרד (שמאוגד כחברה) אינו צד לתביעה, וכי נוה סירב להציג את הדוחות אישיים שלו כפי שהוגשו למס הכנסה, או מסמכים המבהירים את חלקו ומעמדו במשרד. בנסיבות אלה, לא ניתן להצביע על הגורם לירידה בהכנסות.
- עוד הוסיף רו"ח סער כי השוואת מחזורי ההכנסות שערך רו"ח שטיינמץ מטעה, שכן בשנת 2019 החברה שינתה את בסיס הדיווח החשבונאי שלה מבסיס מזומן לבסיס מצטבר. בנוסף, ההכנסות בשנים 2019-2021 נובעות מתיקים שנפתחו 5-2 שנים קודם לכן (בשל אופי תיקי הנזיקין שבהם מטפל המשרד), ולכן אין קשר סיבתי בינם לבין האירוע הנטען. לבסוף, רו"ח סער עמד בחוות דעתו על כך שבהתאם לפרסומים שונים במרשתת, בשנים 2021-2019 היו במשרד שותפים נוספים אשר עזבו אותו. לדבריו, יתכן כי בנוסף למערכת היחסים הממונית בין נוה לעו"ד אטיאס במשרד, התקיימה מערכת יחסים ממונית עם השותפים הנוספים ולה השפעה ישירה על הכנסותיו של המשרד. האמור בהקשר זה בחוות דעתו של רו"ח סער מקבל משנה תוקף נוכח עדותו של נוה לפיה: "הם היו שותפים במעמד שונה. אחד שותף בהון ואחד שותף בשכר" (פר' עמ' 110, ש' 5-4).
- נוה ייחס את עיקר הפגיעה בפעילות משרדו למשדר המיוחד. דעתי שונה.
כפי שכבר ציינתי, ליבת הפגיעה בפרטיות היא במעשה החיטוט והעיסוק בתכנים האישיים ובחומר שהושג בפריצה לטלפונים ולא בתוצאות שנובעות מעצם חשיפת המעשים ברבים, שהם פרי של התנהגות פסולה וחקירה משטרתית. כפי שעלה מעדותו של נוה, המשדר המיוחד בגלי צה"ל לא היה הפרסום היחיד באמצעי התקשורת ביום ה"פרוץ" של החקירה לאחר מעצרו של נוה. צו איסור הפרסום צומצם במידה ניכרת עם הפיכתה של החקירה לגלויה. סביר בעיני כי עזיבת חלק מהלקוחות היא תולדה של ההתנהלות הפסולה של נוה והירידה במעמדו הציבורי כפועל יוצא מפרשת נתב"ג ומפרסום דבר החקירה המשטרתית בפרשת "מין תמורת מינוי". לא מן הנמנע כי הירידה במספר הלקוחות ובהכנסת המשרד היא אף פועל יוצא של עזיבת שני שותפים במשרד.