- נוה לא הציג ראיות של ממש בהקשרים אלו. במצב דברים זה אני מתקשה לקבל את התשתית שהניח נוה לצורך קביעת היקף הנזק הממוני שנגרם כתוצאה מהמעשה העוולתי. לא התרשמתי כי קושי אובייקטיבי הוא שמנע מנוה להציג בבית המשפט אסמכתאות חשבונאיות מדויקות או דוחות מס הכנסה וכיו"ב, על מנת להוכיח את הירידה בהכנסותיו האישיות. אין מקרה זה דומה למקרה בו הניזוק לא צלח בביסוס רכיב הנזק בגין נסיבות שאינן תלויות בו (ראו לדוגמא נסיבות שמצדיקות פסיקת פיצוי ממוני על דרך האומדנה: ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ, פסקה 27 (11.11.2010); ע"א 1203/13 טומשובר נ' ארט אופיק בע"מ, פסקה 3 (6.5.2015)).
לפיכך אינני רואה לנכון לפסוק פיצוי בגין נזק ממוני על דרך האומדנה, ודין תביעתו של נוה בגין נזק ממוני שנגרם כתוצאה מהפגיעה בפרטיותו או כתוצאה מהפרת חובה חקוקה - להידחות.
נזק לא ממוני
- לטענת נוה הנתבעים פעלו במכוון לנטילת המכשירים, פריצתם, נבירה במידע פרטי ואישי שלו וחשיפת שיחות ותכתובות אישיות. מעשים אלה אשר פגעו פגיעה קשה בפרטיותו ובצנעת הפרט שלו, וכן הסבו לו נזקים כבדים ביותר המתבטאים בכאב וסבל, עוגמת נפש ופגיעה קשה בזכות לפרטיות. בנסיבות אלה, עתר לפיצוי בסך ארבעה מיליון ₪ בגין נזק לא ממוני. לחילופין עתר נוה להורות על דרך האומדנה על פיצוי בהיקף ניכר אשר ישקף את חומרת האירועים המתוארים לעיל ופגיעתם הקשה בנוה.
- הזכות לפרטיות היא זכות יסוד המגינה, בין היתר, על האוטונומיה של הפרט, על מרחבו האישי ועל יכולתו לקבוע מי ייחשף למידע הנוגע אליו ובאילו נסיבות. לפיכך, עצם הפגיעה שלא כדין בפרטיות עשויה להסב לנפגע נזק לא ממוני, המתבטא, בין היתר, בתחושות של עוגמת נפש, השפלה, פגיעה בכבוד, אי־נוחות, אובדן שליטה על המידע האישי ופגיעה בתחושת הביטחון והאוטונומיה.
נוה העיד לפניי בדבר הפגיעה שנגרמה לו בעקבות חשיפת המידע מהמכשירים. נוה תיאר מדם ליבו את האופן שבו השפיע עליו הפרסום ועדותו שיקפה את עוצמת הפגיעה מבחינתו. כך, לדבריו: "הפגיעה הייתה מטורפת, זה כמו שמתפוצצת עליך פצצת אטום, השמיים נופלים עליך ואתה לא מבין מה קורה סביבך, מחול שדים מטורף, כל כלי התקשורת הצטרפו לחגיגה, זה היה משהו חסר תקדים ..." וכן: "הציגו אותי כאחרון העבריינים. אתה הופך להיות בבת אחת רדיואקטיבי שפשוט מתרחקים ממך וזה בכל הרמות" (פר' עמ' 81, ש' 9-7,15-14). התרשמתי מעדותו של נוה, אשר נמסרה מתוך תחושה כנה של פגיעות עקב הפרת פרטיותו ברמה החמורה ביותר. עדותו מתיישבת עם אופי הפגיעה בפרטיותו, שעיקרה חדירה לתכנים האישיים שהיו אצורים במכשירי הטלפון והטיפול בהם כדי להכינם לשידור במסגרת התחקיר שערכה שטייף. אני רואה לנכון להעניק לעדותו של נוה משקל גבוה בכל הנוגע לעניין זה של תיאור הנזק הלא ממוני.
- כאשר הוכח שנגרם נזק, אך אופיו הלא ממוני מקשה על כימותו המדויק, ניתן לקבוע את שיעור הפיצוי בדרך של אומדנה (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113,142-140 (1985); ע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי, פ"ד נז(4) 673,685-683 (2003); ע"א 7426/14 פלונית נ' דניאל, פסקה 81 (נבו 14.3.2016)).
בתי המשפט עשו שימוש בקריטריונים שונים לקביעת שיעור הפיצויים בגין פגיעה בזכות לפרטיות: