מר גדבאן נכנס לתפקידו כקב"ט הנתבעת רק בשנת 2019, ועל כן אין לו כל ידיעה אישית על התקופה הרלוונטית לתביעה בשנים 2014 עד 2017.
יתרה מכך, מערכת 'הסירנה' החלה לפעול רק בספטמבר 2015, ומשכך אינה מתעדת את הדיווחים הנטענים בראשית תקופת המחלוקת.
משכך, בהיעדר כל ראיה חיצונית תומכת להשלים את החסר הראייתי, נותרו טענות התובעת בנושא זה כטענות בעלמא, שלא הונחה לגביהן תשתית ראייתית מספקת.
- יתרה מכך, אף אם הייתה התובעת מצליחה להוכיח טענות אלו, לא היה בכך כדי להקים לה עילת תביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.
מערכת היחסים החוזית בין הצדדים נבחנת לפי תוכן ההסכם ולפי כללי פרשנות החוזים.
שיקולים הנוגעים לקופה הציבורית או להיגיון כלכלי אינם מצדיקים, כשלעצמם, סטייה מלשון ההסכם או הוספת חיובים שאינם נובעים ממנו (עע"מ 1122/22 מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל נ' סאב ניהול יזמות והשקעות בע"מ (1.1.2023)).
משלא נקבע בהסכם בין הצדדים מנגנון עדכון מפורש המצמיד את התעריף השעתי המוסכם לגובה השיפוי הציבורי, אין בגובה המימון שהתקבל בפועל מהמשטרה כדי להטיל על הנתבעת חבות כספית עודפת מעבר להתחייבותה החוזית המקורית.
- לא זו בלבד, טענת התובעת לפיה הנתבעת "נהנתה משני העולמות", בכך שקיבלה לכאורה מימון משטרתי מוגדל בשיעור של 64% אך שילמה בפועל לפי תעריפי העבר, נטענה גם היא בעלמא, ללא תמיכה בראיות. היא אף נסתרה באופן חד משמעי מהנתונים הכספיים שהוצגו בתיק.
- כפי שעולה מאישור רואה החשבון סרצ'וק מיום 21/12/22, המרכז את נתוני השנים 2014 עד 2021, שיעור המימון בפועל שהתקבל ממשטרת ישראל עמד על 61% בלבד מהוצאות האבטחה בפועל של הנתבעת. אישור זה מוכיח, כי הנתבעת לא זכתה לכל התעשרות על חשבון התובעת, אלא נשאה בעצמה ביתרת העלויות מתקציבה הציבורי תוך ספיגת חסרון כיס.
סוף דבר
- אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני קובע שלא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ומורה על דחיית התביעה.
אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 14,000 ₪, בתוך 45 יום מהיום.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"ז, 27 ספטמבר 2026, בהעדר הצדדים.