"עו"ד הבר: [..] לד"ד עם הזרת. [...] ואז היא אומרת בתחילת שורה 17 ואז הוא בטעות אני לא יודעת שבר לה את הזרת, המילה בטעות.
[...]
עו"ד הבר: המילה בטעות עכשיו אני חיפשתי את המילה בטעות אצלך בסיכום ולא מצאתי אותה. וזה מאוד הפריע לי. עכשיו אני אגיד לך למה זה מאוד הפריע לי כי גם ש-- האימא מספרת על האירוע הזה ששואלים אותה זאת אומרת מה הוא עשה אחרי שהוא נתן לה מכה על הזרת, היא אומרת לי אני לא חושבת שהוא בכלל שם לב לזה. רק לאחר מכן שמנו לב כי הילדה התלוננה שכואבת לה היד. למה את לא כותבת את זה?
העדה, גב' רפאלוביץ: שוב, זה אותה תשובה אני כן ארצה להתייחס בטעות אם כבר העלית את זה כי אפשר להסתכל על זה כמו שאתה אומר את זה אבל כחוקרת ילדים עכשיו שאתה מסב את תשומת ליבי זה ממש אלמנט דינאמי של ילדים שנפגעים אלימות במשפחה הצמצום ככה אני מסתכלת על זה." (ההדגשות הוספו).
(ראו: פרוט' מיום 21.5.25, עמ' 49 שורות 12-31).
אולם בהמשך הדגישה כי גם לגבי האירוע הזה בשל העדר פרטים לא הוערכה מהימנות (עמ' 50 שורה 1).
העדה נשאלה האם יכול להיות בשל המילים שבהם השתמשה הקטינה ג"ג לתיאור האירוע עם ד"ד כי ייתכן שהיא מערבבת בין אירועים שונים והשיבה כי היא מעריכה מהימנות רק על סמך מה שיש בפניה:
"עו"ד הבר: [...] האם לאחר שאת לומדת את זה שזה קיים בחומר הרפואי יכול להיות שהילדה ג"ג באיזה שהוא מקום מערבבת אירועים? כאילו היה אולי אירוע שאחותה פרכסה לידה בגלל תוצאה אחרת לגמרי והיא משלבת את זה ביחד אז אני לא יודע את חושבת שזה הדבר שהיית צריכה אולי לבדוק אם היית יודעת את הנתון הזה?
העדה, גב' רפאלוביץ: לא.
ש: או שהיית מתעלמת מזה לחלוטין?
ת: אני עובדת, [...] אני עובדת עם הנתונים שיש בפניי בזמן שהיו בפניי טרם החקירה או דברים שהילדה אומרת בזמן החקירה. כל שאר הדברים שהם מוצגים בדיעבד הם אינם רלוונטיים להערכת המהימנות."
(ראו: פרוט' מיום 21.5.25, עמ' 58 שורות 1-13).
- חקירה של הקטינה ו"ו - העדה ציינה כי גם הקטינה ו"ו נחקרה כעדה וכנפגעת פוטנציאלית (ראו: פרוט' מיום 21.5.25, עמ' 63 שורה 9). העדה ציינה כי בחקירתה הקטינה ו"ו תיארה פגיעה מצד הבן הקטין (עמ' 63 שורות 14-15). העדה אישרה כי לגבי הנאשם הקטינה לא תרמה דבר (עמ' 64 שורות 30-32).
מוצגי מאשימה רלוונטיים לאישום השלישי
- סיכום חקירת ילדים של הבן מיום 19.3.24 (מוצג ת/35) - הבן נשאל לגבי אלימות של הנאשם כלפי שאר האחיות מלבד הבת אמר: "לא יכול להגיד למי כן ולמי לא אבל נראה לי שלכולן הרביץ". כשהתבקש לתאר אירוע שזוכר שבו אביו הרביץ לאחת האחיות האחרות אמר שאינו זוכר. כשנשאל האם האלימות קרתה פעם אחת או יותר השיב: "קרה הרבה פעמים עם אמא , איתי, עם אחותי". במוצג ת/37 הערכת מהימנות לחקירת ילדים: בעניין האלימות נגד שאר האחיות שלו נקבע כי קיים קושי להעריך מהימנות על חלק זה בעדותו.
לגבי האירוע של הסיר חמין - נקבע כי עדותו בנוגע לאירוע זה נותרה מעט דלה ומצומצמת בייחס לפרטי הפגיעה המהותיים ואופן השתלבותם ברצף האירוע, נסיבות האירוע והנוכחים בו (אמר שלא זכר איזה מאחיותיו נכחו באירוע), לכן קיים קושי לבסס הערכת מהימנות כנדרש על חלק זה בעדותו.
- סיכום חקירת ילדים של ג"ג מיום 19.4.23 (מוצג ת/59) - בחלק המהותי של החקירה, הרבתה להגיד שהיא לא יודעת והמעיטה במילים. לקראת סיום אמרה שהיא רוצה לראות יותר את אביה, שהיא מתגעגעת אליו. לשאלה האם יש מישהו מבוגר במשפחה שהרביץ לה, התייחסה לבת שנותנת לה מכה כשהיא לוקחת לה משהו או מעצבנת אותה. לשאלה האם מישהו מבוגר במשפחה נתן לה סטירה/ נתן לה סטירה כשלבשה חולצה מלוכלכת/ נתן לה סטירה בגוף ובפרצוף כשלבשה חולצה מלוכלכת, הנידה בראשה לשלילה. לאמירה של חוקרת הילדים כי הבינה שמישהו סיפר שזה קרה, אמרה שהיא לא יודעת, שהיא לא זוכרת. לשאלה האם יש מישהו מבוגר במשפחה שהעיף אותה, אמרה שהיא לא מבינה. לשאלה האם יש מישהו מבוגר במשפחה שהעיף אותה על הארון, אמרה שהיא לא זוכרת. ג"ג מסרה כי הבת אמרה לה שאביה הרים עליה ידיים. דבריה לא הורחבו ונותרו ברמת הכותרת בלבד. בשורה התחתונה קבעה חוקרת הילדים כי אין בידיה תוכן לניתוח מהימנות עדותה.
- סיכום חקירת ילדים של הקטינה ד"ד מיום 19.3.24 (מוצג ת/50) - הקטינה נשאלה האם מישהו פגע בה, הנהנה לחיוב והזכירה את חברותיה ואת אחותה. כאשר נשאלה האם יש מישהו נוסף במשפחה שמרביץ לה, השיבה בשלילה. כאשר נשאלה האם יש מישהו מבוגר במשפחה שמרביץ לה, השיבה בשלילה. לאחר שתיקות רבות הביעה את רצונה לסיים את השיחה, והחקירה הסתיימה. בהתרשמות ציינה חוקרת הילדים: "ד"ד לא מסרה האשמה ועל כן אין ביכולתי להעריך את מהימנות דבריה".
- סיכום חקירת ילדים של הקטינה ז"ז מיום 19.3.24 (מוצג ת/48) - ענתה בשלילה אם יש מישהו מבוגר במשפחה שהרביץ לה. ענתה בשלילה אם יש מישהו מבוגר במשפחה שהתקלח איתה. ענתה בשלילה האם יש מישהו מבוגר במשפחה שהרביץ לאחד מאחיה. לא מסרה האשמה ועל כן לא ניתן להעריך מהימנות.
- סיכום חקירת ילדים של הקטינה ה"ה מיום 19.3.24 (מוצג ת/51) - ענתה בשלילה אם מישהו פגע בה. כאשר נשאלה האם יש מישהו שמרביץ לה במשפחה הזכירה את הבת. כאשר נשאלה האם יש מבוגר במשפחה שמרביץ לה, השיבה בשלילה. כאשר נשאלה האם מישהו מבוגר במשפחה התקלח איתה, השיבה בשלילה. כאשר נשאלה האם יש מישהו במשפחה שמרביץ לאחר מאחיה, סיפרה כי אחותה הגדולה מרביצה לכולם. לא מסרה האשמה ועל כן לא ניתן להעריך מהימנות.
גרסת הנאשם וחקירתו
- הנאשם נחקר ביום 1.4.24 לגבי כלל העבירות לרבות עבירות מין (מוצג ת/8). הנאשם הכחיש מפורשות את כל האשמות נגדו. הנאשם הכחיש מפורשות אלימות כלפי הילדים והפנה לטענות לאלימות של האישה כלפי הבן והבת. לגבי שבירת האצבע של ד"ד (סעיף 2 לאישום השלישי) הכחיש את הטענה ששבר את אצבעה. ציין כי האצבע נשברה באקראי בעת משחק וכי הוא זה שרצה ללכת לבדיקה הרפואית איתה.
- אישום ביחס לתקיפת כל הקטינים (ס' 1 לאישום השלישי) - הנאשם נשאל על אירועים אלה בחקירה הנגדית, השיב בשלילה והוסיף: "כמו בין אבא לילד שזה איך שקוראים לזה סחבק ווואלה איזה זה זה וחיבוקים ונשיקות יש כאלה שיגידו איזה אבא חם ויש כאלה שהם סוטים וחולים במוח יגידו נגע לילד בישבן אז האנשים שילכו לטיפול זהו" (ראו: פרוט' מיום 12.1.26, עמ' 83 שורות 31-33).
- אישום ביחס לשבירת האצבע לקטינה ד"ד (ס' 2 לאישום השלישי) - הנאשם נשאל בחקירה הראשית לגבי האירוע שבו נשברה לקטינה אצבע, חזר על גרסה כי אצבעה נשברה במהלך משחק (ריקוד) ושהוא זה שהבחין שמשהו אינו כשורה ולקח אותה לרופא (ראו: פרוט' מיום 27.10.25, עמ' 200 שורות 19-32). בהמשך כאשר נשאל האם יכול להיות שזה היה כאשר השתולל ליד שולחן האוכל, הכחיש באופן מפורט וטען כי רודפים אותו ושהיא קיבלה מכה בטעות (עמ' 201 שורות 20-29). הוא נשאל האם היה אירוע שנתן לקטינה מכה בכוונה בידה, ושלל מכל וכל (עמ' 202 שורות 1-3).
- אישום ביחס לתקיפה של הקטינה ג"ג (ס' 3 לאישום השלישי) - הנאשם נשאל בחקירה הראשית האם היו פעמים בהם תקף את הקטינה ג"ג, והשיב ש: "בחיים לא" (ראו: פרוט' מיום 27.10.25, עמ' 202 שורות 4-8). בחקירה הנגדית נשאל שוב וחזר ושלל את קיומו של האירוע (ראו: פרוט' מיום 12.1.26, עמ' 84 שורות 6-10). בהמשך פירט כי הקטינה הייתה במצב נפשי לא טוב ובמרכז הקשר מיררה בבכי כי היא רוצה לחזור אליו מהאם (עמ' 85 שורות 28-33).
דיון והכרעה אישום שלישי
- האישום ביחס לתקיפת כל הקטינים (ס' 1 לאישום השלישי) -
הבת בחקירה נשאלה על כך שהנאשם היה צועק ומרים על הילדים את הקול והשיבה שמדובר היה בשאגות מפחידות שהיו יותר מפחידות מהאלימות עצמה, אולם מעבר לכך לא פירטה וגם לא דברים שדומים לעובדות כתב האישום.