פסקי דין

תפחע (ת"א) 28131-04-24 מדינת ישראל נ' פלוני - חלק 100

07 אוקטובר 2026
הדפסה

בהתייחס לסיפור שבירת האצבע של הקטינה ד"ד (ס' 2 לאישום השלישי) - "לשאלתי האם מישהו מהמשפחה הרביץ לד"ד, השיבה שכן ומסרה שאמה הרביצה לה פעם אחת ושאביה הרביץ לד"ד יותר מפעם אחת.  בהתייחס לאם מסרה שאמה מתעצבנת על ד"ד כשלא רוצה ללכת לבית ספר או שלא עושה מטלות ואז נותנת לה מכה (הדגימה מכה עם היד, ש.ר).  לא הצליחה להרחיב דבריה מעבר לכך.  בהתייחס לאב מסרה שהייתה פעם לפני שההורים נפרדו כשד"ד הייתה בת 4 או 5 שבזמן שישבו בשולחן שבת אביה התעצבן על ד"ד, נתן מכה על השולחן והאצבע של ד"ד נשברה והיא "פרקסה".  לא הצליחה להרחיב דבריה מעבר לכך".

בהערכת מהימנות לגבי זריקת המעדן - "בנוגע לאלימות האב כלפיה מסרה אירוע אחד דל בפרטים של זריקת מעדן עליה.  האירוע נמסר במלל חופשי והורחב בעיקר בתגובה לתשאול ישיר.  האירוע עוגן בנסיבות, זמן ומקום.  בתיאור האירוע שילבה דמות נוספת, תחושה סנסורית, רגש וייחוס תחושות לפוגע.  יחד עם זאת האירוע היה חסר בפרטים משמעותיים נוספים כך שההשתלשלות והמהות נותרו לא מספיק ברורות".  (ההדגשות הוספו).

הערכת מהימנות - "בנוגע לשאר ההאשמות שעלו בעדותה - שאר אמירותיה של ג"ג בנוגע להאשמות הורחבו בהתייחס לתשאול ישיר וג"ג לא הצליחה לעגן אותן באירועים.  אי לכך אמירות אלו נותרו כותרתיות ואני מתקשה להעריך מהימנות דבריה".

  1. העדה חקרה את הקטינה ג"ג ביום 19.3.24. העדה אישרה כי מכל החומרים שהיו בפניה לא היה אף דיווח של ג"ג עצמה (ראו: פרוט' מיום 21.5.25, עמ' 31 שורות 29-30).  העדה אישרה כי החקירה התבצעה מתוך נקודת הנחה שהקטינה ג"ג היא עדה וללא שהייתה שום אינדיקציה שהייתה אלימות כלפיה (עמ' 32 שורות 10-15).  העדה הדגישה כי היא לא בודקת או "מצליבה" את הדברים שנאמרו על ידי הקטינה (עמ' 34 שורות 15-33).  העדה ציינה כי הבינה תוך כדי החקירה של הקטינה ג"ג כי היא כבר נחקרה למרות שלא ידעה זאת וכי מדובר היה בחקירה מורכבת כי באותו היום בוצעו במקביל חקירות ילדים לכמה ילדים של אותה משפחה במקביל (עמ' 36 שורות 1-26).  העדה ציינה כי הערכת המהימנות שלה מתייחסת רק לחקירה שנערכה על ידה באותו מועד (עמ' 42 שורות 1-9).
  2. לגבי המעדן הקטינה תיארה כי הייתה פעם כשגרה אצל הנאשם שלא רצתה ללכת לבית הספר, הנאשם התרגז, והחצאית שלה התלכלכה מהמעדן (ראו: פרוט' מיום 21.5.25, עמ' 51 שורות 21-33, עמ' 52 שורות 1-10). הסנגור הקשה ושאל את העדה מה היה האירוע והעדה השיבה (עמ' 52 שורות 13-20): "שאביה זרק עליה מעדן שהתרגז עליה, [...] ומדובר שוב באירוע שחסרים בו פרטים ולכן לא הוערכה לגביו לא ניתנה מהימנות מלאה".
  3. חקירת ג"ג ביחס לתקיפה של ד"ד (ס' 2 לאישום השלישי) - בתמלול של חקירה ג"ג ביחס לתקיפה של ד"ד (מוצג ת/44) אמרה הקטינה כך: "[..]זה היה ממש .. אה-הא ממש לפני ש...אבא ואימא נפרדו [...]זה היה בשבת ש...  (לא ברור) ממש קטנה..  ד"ד הייתה ממש קטנה [..]כאילו נראה לי היא הייתה בת שלוש ..  לא.  ארבע או חמש או אפילו שש ..  היא ישבה ליד אבא בשולחן שבת ..  כאילו היא ישבה לידו [...]אבא התעצבן ואז כאילו הוא עשה ככה (הילדה מדגימה) לשולחן ואז הוא בטעות ...  אני לא יודעת ..  לא יודעת ..  הוא שבר לה את הזרת ..[...] כאילו היא הייתה צריכה גבס ..  כי הוא עשה ככה (הילדה מדגימה) על ה ...  זה ..  והיא הייתה צריכה גבס.  [..] והיא כאילו פירכסה וכל זה".  (ההדגשות הוספו).  קרי לא ידעה מה היה הגיל של ד"ד, השיבה כי אינה יודעת פעמיים, ובעיקר השיבה כי הנאשם פגע בד"ד בטעות.

העדה נשאלה מדוע בסיכום חקירת הילדים השמיטה את המילה 'בטעות' שהקטינה ג"ג אמרה ביחס למכה שד"ד קיבלה מהנאשם והסבירה כי:

עמוד הקודם1...99100
101...107עמוד הבא
Skip to content