העדה, האישה: או-קיי.
עו״ד הבר: נכון, ״או-קיי״ זה נכון או לא?
העדה, האישה: באופן מכוון - לא."
(ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 109 שורות 17-29) (ההדגשות הוספו).
- טענות הנאשם כי האם הייתה אלימה כלפי הילדים - האישה התבקשה להתייחס בחקירה הראשית לטענות הנאשם כי היא הייתה אלימה לילדים והכחישה זאת מכל וכל ואמרה כי רק הייתה חסרת סבלנות, בדיכאון ועייפה (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 55 שורות 21). אולם בהמשך כאשר נשאלה לגבי כך שהבת סיפרה שהיא הייתה אלימה אליהם שינתה את תשובתה והודתה כי הייתה אלימה לילדים. לגבי האלימות כלפי הבת האשימה את הנאשם שהוא גרם לכך בגלל ש: "השתמשו בה בשביל להתנגח בי מגיל מאוד מאוד קטן, אז היה לי איתה קשר מורכב כי הרגשתי שהיא סוג של שליחה שלו". בהמשך תיארה שני מקרים בהם הכתה את הבת ואמרה כי היא זוכרת רק שני מקרים (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 56 שורות 12-19).
גם בחקירה הנגדית חזרה על כך שהרגישה שהנאשם משתמש בבת כדי להשתלח בה (עמ' 82 שורות 12-13). בחקירה הנגדית נשאלה האם הלכה לאבחון לאור טענותיה כי הייתה בדיכאון והשיבה בשלילה (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 84 שורות 3-10). האישה נשאלה בחקירה הנגדית על כך שהבת טענה שהיא הייתה אלימה כלפיה וטענה כי אינה זוכרת מקרים נוספים מעבר לשניים שתיארה קודם לכן (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 84 שורות 27-33, עמ' 85 שורה 1). כאשר נשאלה האישה על כך שהבת סיפרה על סטירות ועל צביטות ותפיסה בידה השיבה: "יש מצב שתפסתי אותה והכאבתי לה, " אולם הכחישה שנתנה לה סטירות והשיבה: "אין סיכוי בעולם, בחיים אני לא אסטור לילדים שלי".
(ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 85 שורות 6-13).
חקירתה של חוקרת הילדים שיר רפאלוביץ' חקרה את ג"ג ו- ו"ו (מוצגים ת/42, ת/43, ת/44, ת/45, ת/46, ת/47, ת/48, ת/49, ת/162, ת/163, נ/3)
- העדה חקרה את הקטינה ג"ג ביום 19.3.24 (מוצג ת/45).
סיכום חקירת הילדים של ג"ג ביום 19.3.24 (מוצג ת/45) - "לשאלתי האם מישהו מבוגר מהמשפחה הרביץ לה, השיבה שכן וייחסה זאת לאביה. לדבריה זה קרה יותר מפעם אחת. לדבריה הפעם האחרונה הייתה בזמן שהיו במרכז קשר שם היה "מכאיב" לה כאשר הייתה אומרת לו דברים שלא רוצה לשמוע. כאשר התבקשה לספר על פעם שאביה הרביץ לה והיא זוכרת. במיוחד, מסרה שפעם במרכז קשר הרים אותה "מהראש" והדגימה אחיזה בראש. בהתייחס לתשאול ישיר מסרה שאביה אמר "או מתוקה" והרים אותה. לא הרחיבה דבריה מעבר לכך. כאשר נשאלה על כך שהרביץ, השיבה שלפעמים אביה הרביץ בצחוק ולפעמים הרביץ כאשר "התרגז". בשלב הזה מסרה על פעם שלא רצתה ללכת לבית הספר, אביה התעצבן וזרק עליה מעדן. עוד מסרה שהיה לה כואב, היא בכתה ושהחצאית שלה התלכלכה. לדבריה האירוע התרחש כאשר הייתה בת 8. בהתייחס לתשאול ישיר מסרה שלא זוכרת מעבר לכך".(ההדגשות הוספו).