חקירת האישה
- האישה בעדותה נשאלה גם לגבי פרטי האישום השלישי.
- תקיפת כל הילדים הקטינים ע"י הנאשם (ס' 1 לאישום השלישי) - האישה תיארה את האווירה בבית כך:"הכל היה מאוד מאוד כוחני, זאת אומרת, הילדים היו, הייתה הרבה כוחניות, זאת אומרת, הילדים, מי שלא היה שומע בקולו אז הוא היה חוטף צ'פחות, הכול היה באגרסיביות[...]" (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 28 שורות 30-32). בהמשך החקירה הראשית כאשר נשאלה לגבי אירועי אלימות ואיומים בבית השיבה: "הם נורא פחדו ממנו, הוא היה צועק עליהם המון, היה מחטיף להם, הכל היה בצורה כוחנית, כל הזמן כוחנית, זאת אומרת, אם ילד לא שר בשולחן שבת אז הוא היה מקבל שתי צ'פחות, היה כל הזמן, [..]שתי צ'פחות אלו שתי מכות בעורף, על זה שהוא לא שר, היה כאילו הרבה, הכל היה כוחני.
עו״ד שיבאן-פרנקל: את יכולה לפרט לנו קצת יותר לגבי הילדים, אירועים שאת ראית?
העדה, האישה: אני כרגע לא, " (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 31 שורות 24-31).
- שבירת האצבע לקטינה ד"ד (ס' 2 לאישום השלישי) -
בחקירה הראשית תיארה האישה את האירוע כך:
"היו לו הרבה התקפים של זעם ובאחד ההתקפים הוא פשוט צרח והשתולל עם הידיים וד"ד הייתה בערך בגיל 4, משהו כזה, היא עמדה לידו והוא פשוט עשה ככה חזק עם היד.[..] והוא דיבר עם הידיים והוא עשה ככה חזק, כאילו, ככה חזק עם היד, והיא קיבלה מכה ביד והיא כל הזמן אמרה ׳כואב לי׳, אחרי שהוא נרגע ׳כואב לי, כואב לי, כואב לי׳, ראיתי שהיא לא נרגעת אז הלכנו לרופא ואז ראו שיש לה שבר בזרת." (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 31 שורות 11-18). (ההדגשה הוספה).
בחקירה הנגדית התבקשה שוב לתאר את האירוע וציינה מפורשות כי הנאשם לא התכוון לפגוע בקטינה:
העדה, האישה: הוא התעצבן על משהו וכעס מאוד והוא דיבר עם הידיים, כאילו חזק ככה, בעצבים, ואז הוא עשה ׳מה, אתם לא מבינים?׳, משהו כזה, ואז כשהוא הוריד את היד למטה - הוא נתקע ביד של הילדה ומתוך זה נשברה לה היד.
עו״ד הבר: [..] תסכימי איתי על דבר אחד, הוא לא רצה לפגוע, גם לשיטתך, הוא לא רצה לפגוע בה, הוא לא התכוון, הוא לא היכה אותה, אלא, גם אם הוא הניף ידיים והוא הוריד את הידיים זה בטעות פגע ביד שלה.
העדה, האישה: הוא לא התכוון, ברור לי, כן, כשאתה מתפרץ ומשתולל, אז אנשים נפגעים בדרך.
עו״ד הבר: בסדר, אבל הוא לא רצה לפגוע בילדה, אולי הוא כעס על משהו ודיבר עם הידיים והשתולל עם הידיים, אבל הוא לא רצה לפגוע בילדה, נכון?