תפחע (ת"א) 28131-04-24 מדינת ישראל נ' פלוני - חלק 15

העולה מכך כי יש סתירה בין גרסאות האישה לגרסאות הבן באופן מהותי לגבי התרחשות האירוע.

חקירת אביה של האישה

50. העד נשאל לגבי מערכת היחסים שלו עם הנאשם וציין כי היו במערכת יחסים טובה מאוד. בהמשך בחקירה הנגדית אישר כי היו לו יחסים קרובים ומכבדים עם הנאשם (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 99 שורות 9-14).
51. העד נשאל לגבי נסיבות עזיבתה של האישה את הבית וסיפר כי: "חצי שנה לפני שברחה מהבית אז היא במוצאי שבת באה אליי הביתה ואמרה לי אבא אני לא חוזרת, מה קרה? הוא שפך עליה סוג של חמין עם הילדה עליה וזה אז אני חשבתי כל הבן אדם כנראה עצבני שום דבר, שבי שבי ספרי לי, הלכתי אליו הביתה, ישבתי שם שעתיים איתו כדי שהיא תחזור, לשכנע אותו שאותה שכנעתי לחזור הוא הבטיח לי גם שלא יהיה עוד הפעם דבר כזה, זה קורה, תקלה, ככה אני הבנתי כי ידעתי שהוא בחור טוב מבחינה לא ידעתי מה הולך ביניהם כלום. והיא חזרה הביתה".  (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 72 שורות 28-34).  בהמשך סיפר כי יום אחרי ראש השנה, האישה התקשרה אליו מהשירותים אמרה לו כי היא רוצה להתאבד או שתלך 'לבית משוגעים', והוא השיב לה: "אמרתי לה תחכי קצת הלכתי להתייעץ עם איזה רב מה לעשות אם היא ככה אמרה.  אחרי שלושה ימים הוא הלך לצלם איזה חתונה באיזה מקום אז באתי עם הרכב שלי לקחנו את הילדים לקחנו אליי הביתה, בואי תירגעי, היא הייתה ממש (לא ברור).  לא ידעתי באמת מה היה, לא ידעתי מה יש ביניהם" (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 73 שורות 4-14, ההדגשות הוספו).  בהמשך העיד כי ישב שעות ארוכות עם הנאשם וניסה לגרום כי הנאשם והאישה ישובו אחד לשני (עמ' 73 שורות 14-25).  גם בחקירה הנגדית חזר על כך (עמ' 102-103).

בהמשך העדות ציין כי רק כאשר ראה את הפרוט' מבית הדין הרבני הבין כי האישה סבלה מאלימות ועברה אונס וכאשר שאל את האישה מדוע לא סיפר הלו, היא השיבה לו כי לא רצתה לצער אותו (עמ' 73 שורות 25-33).  העד אישר בחקירה הנגדית כי לא נכח גם בדיון בבית הדין הרבני (עמ' 104 שורות 29-32).

העד נשאל האם הוא מבין על מה הוא בא להעיד והשיב: "תשאל אותי למה באתי לפה? אני לא יודע בשביל מה באתי לפה.  בשביל מה באתי לפה אני לא מבין.  לא עשיתי איתו שום דבר, לא כלום אין לי שום עסק איתו" (עמ' 74 שורות 22-24, ההדגשות הוספו).  בהמשך החקירה הדגיש מספר פעמים כי האישה לא סיפרה לו דברים והוא למד על הדברים רק מקריאת פרוטוקול בית הדין הרבני (עמ' 75 שורות 1-11).  בחקירה הנגדית נשאל מפורשות האם האישה סיפרה לו משהו על יחסי האישות עם הנאשם והשיב ברורות: "היא עד היום לא דיברה איתי" (עמ' 105 שורות 9-18).

52. העד נשאל לגבי מצבה הנפשי של האישה לאחר שעזבה את הבית וציין כי המצב שלה היה קשה : "הייתה מקל, מקל" ולא יכלה ללכת ברחוב לבד והיו צריכים ללכת איתה (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 76 שורות 19-23).
53. העד נשאל מה האישה סיפרה לו על היחס של הנאשם לילדים והשיב: "אני לא זוכר לא יכול להגיד" (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 82 שורות 13-18).
54. העד נשאל האם ראה שהנאשם נהג באלימות כלפי האישה או הילדים, והשיב בשלילה. הוא ציין כי האישה גם לא שיתפה אותו בכך אלא רק בדיעבד (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 104 שורות 6-12).
55. העד נשאל לגבי טענות הנאשם כי הוא היה אלים כלפי הקטינים וכי גם בן אחר שלו היה אלים כלפיהם באחד הימים, והשיב על כך כי אינו זוכר (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 91 שורות 16-31). בהמשך הכחיש את הדברים (עמ' 92).
56. העד נשאל לגבי מצבה של הבת לאחר שעזבה את הנאשם והשיב כי אינו יכול להשיב על כך (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 97 שורות 3-9).
57. העד נשאל האם יודע כי הבן היה מקליט ומסריט כאשר היה בא לביקורים בעת שגר אצל הנאשם, והשיב כי הוא יודע על כך רק מהאישה ולא ראה זאת בעצמו (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 79 שורות 1-13).
58. העד אישר כי הגיש תלונה נגד נכדיו, הבת והבן, לאחר שזרקו לו אבנים על הבית (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 80 שורות 14-27). העד ציין כי סיפר לנאשם על האירוע, והנאשם כעס מאוד על הבן ועל הבת וציין כי הוא מאמין שהנאשם לא שלח אותם לזרוק את האבנים.  כמו כן ציין כי הנאשם היה שולח לו מדי ערב שבת תשורות כמו בקבוק יין או פרחים (עמ' 80 שורה 32, עמ' 81 שורות 1-13).
59. סיכום חקירתו של אביה של האישה - העד ציין כי היה ביחסים טובים מאוד עם הנאשם, דבר שסותר את הטענה בכתב האישום כי הנאשם הרחיק את האישה מהמשפחה לאורך שנות הנישואין ובודד אותה. העד ציין מפורשות מיוזמתו כי לא ידע באמת מה היה בין הנאשם לאישה, וכי גם כאשר האישה רצתה לעזוב את הבית, הוא ביקש ממנה לחכות קצת עד שיתייעץ עם רב.  העד ציין מיוזמתו שוב כי הוא דיבר עם הנאשם שעות ארוכות על מנת שהוא והאישה יחזרו זה לזו.  העד הדגיש כי האישה לא סיפרה לו דברים והוא למד עליהם רק מקריאת פרוט' הדיון בבית הדין הרבני, וכי עד היום היא לא דיברה איתו על כך.  רוב עדותו הייתה עדות שמיעה והוא לא ראה את הדברים או נכח בהם בעצמו.

חקירת אימה של האישה

60. העדה השיבה כי לא ראתה את ההתנהלות המיוחסת לנאשם ביחס לאישה (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 34 שורות 31-33). כאשר נשאלה העדה מה ראתה בביתם של הצדדים כאשר הייתה שם כל שבוע השיבה רק: "בלגן" (עמ' 35 שורות 4-11) ולא מעבר לכך.  כאשר נשאלה שוב האם ראתה את הנאשם בסיטואציות נוספות בבית השיבה: "לא זוכרת" (עמ' 36 שורות 15-17).  היא נשאלה על ידי בית המשפט האם נכחה כשהנאשם דיבר לא יפה לבתה והשיבה: "לבתי אני לא יודעת" (עמ' 37 שורות 8-11).
61. העדה נשאלה כיצד היא יודעת שהנאשם עקב אחרי האישה והשיבה כי האישה סיפרה לה (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 37 שורות 33-34). העדה נשאלה לגבי נסיבות עזיבת האישה עם הילדים את בית הצדדים, והשיבה: "כלום, היא קראה לבעלי שיבוא לקחת אותה" (עמ' 39 שורות 16-17).  בהמשך החקירה הנגדית השיבה כי ידעה על הדברים מפי האישה (עמ' 51 שורות 12-19).
62. העדה נשאלה לגבי התקופה שהבן והבת היו אצל הנאשם לגבי "ההזנחה", והשיבה כי הבן אמר: "לאבא יש כסף והמקרר ריק לאימא אין כסף והמקרר מלא" (עמ' 42 שורות 13-14). וכאשר נשאלה בחקירה הראשית מה זה אומר השיבה: "שהם לא אוכלים ...  או יוצאים למסעדה או פעם בכמה זמן יוצאים למסעדה" (עמ' 42 שורות 13-18) ומעבר לכך לא פירטה דבר.
63. בחקירה הנגדית נשאלה העדה מפורשות האם ראתה אלימות או סימני אלימות ביחס לאישה או ביחס לילדים והשיבה בשלילה. כמו כן נשאלה האם הילדים סיפרו לה על אלימות והשיבה שוב בשלילה (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 45 שורות 9-15).
64. העדה נשאלה לגבי הטענה כי הנאשם היה עוקב אחרי האישה כיצד היא יודעת זאת האם ראתה זאת או האישה סיפרה לה, והשיבה כי לא ראתה זאת אלא רק כי הם הלכו יחד לכל מקום (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 53 שורות 28-34).
65. סיכומה של העדות של אימה של האישה - אימה של האישה לא ראתה סימני אלימות. השיבה בחקירתה על נושאים מהותיים כי אינה יודעת, לגבי אחרים השיבה לקונית, ועל אחרים כי המידע שיש לה הוא מהאישה לא מידיעה אישית.

חקירת אחותה של האישה

66. אחותה של האישה היא עורכת דין בתחום האזרחי. היא ציינה כבר בראשית חקירתה כי לא הייתה בקשר שנים עם האישה והנאשם, והייתה רואה אותם מדי פעם בחגים או באירועים משפחתיים (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 55 שורות 30-32, עמ' 57 שורות 21-22).  העדה נשאלה לגבי ההתנהלות הנטענת של הרחקת האישה מהמשפחה והשיבה כי אינה זוכרת (עמ' 58 שורות 22-26).  בהמשך טענה כי רק לאחר מכן סיפרה לה האישה כי הנאשם רצה שהיא תתרחק ממנה כדי שהיא לא תשפיע עליה "מבחינה דתית" (עמ' 59 שורות 1-2).
67. העדה תיארה את התרשמותה האישית ממצבה של האישה לאחר שעזבה את הבית כ: "שבר כלי כמו גופה מהלכת" (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 59 שורות 27-33). ובהמשך ציינה כי האישה נראתה לה כ: "בן אדם חלש, חיוור, רזה שהולך ככה שאין לה כוח אין לו כוחות נפשיים לא לשכוח שהיא יצאה עם שבעה ילדים מהבית" (עמ' 60 שורות 4-5).
68. העדה סיפרה על אירוע שהאישה סיפרה לה: "אני יודעת שהוא כפה את עצמו עליה הוא נתן לה סמים והוא כפה את עצמו עליה מה שאני יודעת שהיא סיפרה לי" (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 61 שורות 3-5). ב"כ המאשימה ביקשה מהעדה לתאר את מצבה הנפשי של האישה בעת שהיא סיפרה לה והעדה השיבה: "בכתה מאוד, בכתה, רעדה, אני לא הבנתי ששמעתי את זה.  אין לי מה להוסיף על זה" (עמ' 61 שורות 18-21).

העדה נשאלה בחקירה הנגדית על סתירה מהותית בין הודעתה במשטרה לחקירה הראשית, על כך שבמשטרה לא סיפרה על הטענה כי הנאשם נתן לאישה סמים ואז כפה את עצמו עליה, והשיבה על כך: "לא סיפרתי הרבה דברים במשטרה".  כאשר נשאלה מדוע לא סיפרה זאת השיבה: "אין שום סיבה" (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 64 שורות 25-34).

69. העדה נשאלה לגבי טענות הנאשם כי היא רימתה את האישה וגרמה לה ולבת להגשת התלונה נגדו, והשיבה כי לא ידעה מכל החשדות עד שזימנו אותה למתן עדות במשטרה, וחזרה והדגישה מיוזמתה כי עד שהאישה עזבה את הבית היא לא הייתה בקשר איתה (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 62 שורות 16-28).
70. העדה נשאלה האם ראתה בזמן אמת אלימות או סימני אלימות והשיבה בשלילה וציינה כי כל מה שהיא יודעת שמעה מהאישה (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 63 שורות 28-33).
71. סיכום חקירתה של אחותה של האישה - בחינת חקירתה מעלה כי מרבית שנות הנישואים של האישה והנאשם הן לא היו קרובות. עם זאת ולאחר שחזרו להיות בקשר תיארה כי האישה סיפרה לה על האונס עם השימוש בשמן קנאביס וידעה לתאר היטב את מצבה הנפשי של האישה עת תיארה לה את האירוע.  זאת להבדיל מתשובות לקוניות אחרות בהן בלט כי לא ידעה לתת פרטים נוספים.  כמו אימה גם היא לא ראתה בזמן אמת כל סימני אלימות ביחס לאישה או לילדים.

מוצגי מאשימה רלוונטיים לאישום הראשון

72. פרוטוקול מבית הדין הרבני מיום 16.6.2021 (מוצג ת/26): לטענת המאשימה בדיון ביום 16.6.21 בבית הדין הרבני הודה למעשה הנאשם בעבירות המין כלפי האישה. לאחר בחינת הפרוטוקול במלואו, יש לדחות טענה זו.

בפרוט' הדיון האישה אומרת כי סבלה מאלימות פיזית, רגשית ומילולית (שורה 23).  האישה טענה ביחס לטלפון הנייד שלה כי "הכל היה אצלו ההודעות התמונות והשיחות" (שורה 40), טענה שהטלפון שלה היה מסונכרן עם הטלפון שלו (שורה 41), טענה כי כל הבית היה מרושת במצלמות מבחוץ ומבפנים (שורות 42-45), טענה כי הנאשם תיעד אותם מקיימים יחסי מין וסיפר זאת לילדים (נקודה שלא סיפרה במשטרה ובחקירתה) (שורות 46-47).