בחקירה הראשית ב"כ המאשימה המשיכה ושאלה האם הבת זוכרת לגבי אירועים נוספים עם ג"ג, והבת השיבה כי היא זוכרת "במעומעם" ובהמשך: "לא עולה לי" (ראו: פרוט' מיום 29.12.24, עמ' 56 שורות 5-10).
- תקיפה של הבת בסמוך ליום 19.4.23 (ס' 18 לאישום השני) - בחקירה הראשית הבת התבקשה לספר על האירוע עם הנגן ותיארה כך:
"[..]אירוע אלימות האחרון שהיה איתו כאילו שגרתי אצלו בעצם, זה קרה באותו יום שעזבתי את הבית שלו, הייתה לי מכה כחולה בברך והתלבשתי ובדיוק גרבתי גרביונים ושמתי לב למכה הכחולה, אני התלבשתי בחדר ילדים, הלכתי לחדר שינה, כאילו כדי אולי לקבל טיפה התייחסות אולי הוא טיפה יראה רגש כאילו, ואמרתי לו "תסתכל מה עשית לי" הוא פתר אותי באיזו אמירה של "תגידי תודה שלא קרה לך משהו יותר גרוע" או משהו כזה, עכשיו מה שלא שמתי לב זה שהייתי עם האמ.פי. שלי וכאילו עם אוזנייה אחת מחוברת לאוזן, עכשיו כאילו לא שמעתי, כל השירים היו בסטופ, ולא שמתי לב בכלל, לאחר כמה דקות הוא קורא לי עם האמ.פי. ומתחיל כאילו, אני רואה אותו מתחיל ממש להתחמם ולדפדף באמ.פי. ופתאום הוא יוצא בהצהרה של "את מקליטה אותי, את מקליטה אותי כאילו שאני עושה לך דברים", והוא ממש כאילו מ-0 ל-100 נדלק, הוא מתחיל לצרוח, עכשיו, מהחדר שינה, כמו שתיארתי קודם, לשירותים והמקלחת המחוברים יש מן מסדרון מעבר כזה, הוא פשוט כאילו בא אלי כזה, ואני הולכת אחורה, עד שהגענו לשירותים ולמקלחת ושם הוא מתחיל לתת לי אגרופים, ואז הוא פשוט לקח את הנגן שבר אותו ככה לשתיים בידיים, זרק אותו בכוח לאסלה והוריד את המים, התיישבתי על המקלחת כאילו על האמבטיה, בוכה, לא יודעת כאילו, בייאוש כאילו של אין לי כוח כבר, כאילו אני זוכרת שבכיתי כאילו בכי של החיים, הוא כאילו, חוזרת לו השפיות כאילו באותו רגע, הוא לוקח את האמ.פי. מהאסלה, אומר לי "הכל בסדר, זה רק שתי חוטים, אני מסדר את זה, הכל בסדר", גם כאילו היינו אמורים לצאת ביחד, ואחרי המקרה כאילו הוא החליט שהוא רוצה לצאת לבד לתל אביב, זה היה במוצ"ש, זה היה גם בימים של פסח אני זוכרת, בחול המועד, נראה לי, או שזה היה לפני, בימים שלפני פסח, ואז הוא פשוט יוצא כאילו מהמקלחת הוא אומר לי הכל טוב, מנסה לנחם אותי, מנסה לקנות אותי ולשחד אותי עם סושי, מזמין לי סושי, אני נועלת את עצמי במקלחת, הייתה לי סכין גילוח לפנים כזאתי, בארון במקלחת, אני לוקחת ומתחילה לחתוך את עצמי בירך ימין, "