האישה תיארה כי למחרת היום הלכה להוריה וסיפרה להם על האירוע ושאינה יכולה יותר להמשיך בחייה עם הנאשם. בעקבות כך אביה של האישה נסע לדבר עם הנאשם ולאחר מכן הנאשם הצטער על התנהגותו בפני אביה של האישה (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 27 שורות 1-16).
האישה תיארה כי כאשר חזרה הביתה הנאשם השתולל, צרח עליה, שבר לה את הטלפון הנייד, העיף ריהוט, תיארה כי הוא נתן אגרופים בקיר ליד הראש שלה ותיארה כי במשך 3 ימים כל הזמן צעק עליה (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 27 שורות 27-34).
היא תיארה כי אחרי שהלכה לישון הנאשם ניגש אליה למיטה הרים את השמיכה וצרח עליה (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 28 שורות 1-6).
- התקנת מצלמות ותיעוד בדירה ומחוצה לה והתקנת אמצעי מעקב (ס' 8 לאישום הראשון) -
בתחילת החקירה הראשית האישה נשאלה והשיבה כי: "אני לא ראיתי מצלמות בתוך הבית, כאילו, אבל הוא אמר שהבית מצולם כל הזמן." (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 39 שורות 4-7).
אולם בהמשך האישה תיארה בחקירה הראשית את המצלמות שהותקנו על ידי הנאשם בבית:
העדה, האישה: הוא התקין לבד מצלמות סביב הבית.[..] זה היה מחובר למסך בסלון, שהמסך היה מפוצל לכל מצלמה, את הכל הוא עשה לבד.
עו״ד שיבאן-פרנקל: ואת ראית את זה בעיניים שלך?
העדה, האישה: כן. [...] היה מסך בחדר שינה, היה מסך בסלון - מסך גדול וחוץ מזה, היה גם בטלפון שלו את המצלמות, כדי שהוא יוכל לפתוח.
עו״ד שיבאן-פרנקל: מה, מסך שליטה שרואים את כל המצלמות?
העדה, האישה: שרואים את המצלמות, כן.
עו״ד שיבאן-פרנקל: ובתוך הבית, איפה היו מצלמות?
העדה, האישה: אז שוב, אני לא ראיתי את המצלמות, הוא היה אומר שיש מצלמות בכל הבית, חוץ מהמצלמה הספציפית שראיתי שהוא צילם אותנו.
עו״ד שיבאן-פרנקל: [..] ואם הוא יבוא ויגיד שאת הסכמת לזה ואת אישרת לשים מצלמות בבית?
העדה, האישה: ממש לא.
עו״ד שיבאן-פרנקל: ממש לא, ולתעד אותכם,
העדה, האישה: ברור שלא.
עו״ד שיבאן-פרנקל: במהלך אקטים מיניים?
העדה, האישה: ברור שלא.
עו״ד שיבאן-פרנקל: ולתעד אתכם בשירותים?
העדה, האישה: ברור שלא."
(ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 59 שורות 7-29). (ההדגשות הוספו).
בהמשך החקירה הראשית אישרה מפורשות כי לא ראתה כל תיעוד או צילום של הנאשם (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 121 שורות 19-22).
- האישה טענה כי הייתה לה אפליקציה בטלפון שבאמצעותה הנאשם היה עוקב אחריה ולדבריה: "כל הטלפון שלי היה בטלפון שלו", וכי כל שיחות הטלפון שהתקשרו אליה היו מופיעות אצלו וכן הווטסאפ שלה (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 23 שורות 28-33). בהמשך החקירה טענה כי ראתה זאת בטלפון הנייד של הנאשם (עמ' 60 שורות 10-16).
האישה נשאלה כיצד היא יודעת שהנאשם עקב אחריה והשיבה: "כי ראיתי בטלפון שלו, פעם אחת ראיתי שהאפליקציה הייתה פתוחה וראיתי את כל המסלול וגם בבית, הוא היה שם הקלטות, פעם אחת ראיתי בתוך הטישו נגן mp3 כזה, הוא היה מקליט אותי, בחדר שינה ראיתי את הטלפון שלו - שזה על הקלטה, בסלון ראיתי את הטלפון, היו לו 2 טלפונים, אז את הטלפון הרזרבי שלו הוא היה שם, גם בשירותים, ראיתי מעל, היה לנו מדף כזה שהיינו שמים את חבילת הטישו, אז ראיתי שם גם פעם אחת את הטלפון שלו על הקלטה. [..]לא אמרתי לו, פחדתי להגיד לו כי העדפתי שהוא יחשוב שהוא כאילו שולט ועוקב אחריי ולא אמרתי לו על זה שום דבר". (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 24 שורות 5-15).