בהמשך החקירה הראשית כאשר נשאלה לגבי טלפונים שהיו בבית תיארה מצב שבו מצאה טלפונים שהקליטו, אך לא אמרה לנאשם על כך דבר:
"העדה, האישה: טלפון חכם שיש בפנים הקלטה, הייתי מוציא את הטלפון והייתי רואה שהמספרים עובדים, שזה מקליט.
עו״ד שיבאן-פרנקל: כלומר, ראית בעצמך.
העדה, האישה: ראיתי בעצמי והחזרתי למקום כדי שהוא לא יידע שאני יודעת.
עו״ד שיבאן-פרנקל: או-קיי, ואיפה הם היו מפוזרים?
העדה, האישה: ליד המיטה שלו הייתה ספריה, אז שם, בארונית, בטישו, בין שתי המיטות, הייתה קופסה כזאת של טישו, אז בפנים היה, בסלון גם כן, הייתה לנו ארונית כזאתי, אז בארונית, בשירותים - במדף מעל השירותים, היה מדף של גל לנייר טואלט, שם ראיתי פלאפון גם.
עו״ד שיבאן-פרנקל: או-קיי ואמרת לו משהו על זה?
העדה, האישה: לא."
(ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 59 שורות 32-34, עמ' 60 שורות 1-8).
- האישה נשאלה בחקירה הראשית לגבי תלונה שהגישה במשטרה בשנת 2021 (לאחר פרידת הצדדים) וסיפרה כך: "הייתי מקבלת באפליקציה של בנק לאומי אזהרות שמישהו מנסה לפרוץ לי לחשבון, מישהו מנסה, אז שיניתי את המייל, שיניתי את הקוד של הבנק, שיניתי אותו ועוד פעם קיבלתי ועוד פעם קיבלתי, אין לי אף אחד שינסה לפרוץ לי לחשבון הבנק, חוץ ממנו, כאילו, אין לי אויבים, אין לי אנשים שינסו לעשות את זה, ובגלל זה הגשתי תלונה במשטרה[..]" (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 32 שורות 1-6). גם בתלונה הזו במשטרה לאחר פרידת הצדדים לא דיווחה על מעקבים באפליקציות או באופן אחר בנייד שלה על ידי הנאשם.
האישה נשאלה בחקירה הנגדית לגבי החשבון בלאומי ומכך עלה כי מדובר היה בחשבון ששימש את הנאשם לפרנסת המשפחה ולניהול משק הבית, ולשם הוא הפקיד את הכנסותיו (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 88 שורות 18-33). כמו כן התברר מתשובתה כי לא ידעה שמדובר בנאשם אלא העריכה שזה הוא, כי אמר בבית הדין הרבני שהיא מעבירה לאבא שלה כל חודש 500 ₪ (עמ' 88 שורות 30-33). קרי מצב הפוך למצב שהציגה בחקירה הראשית שזה חשבון שלה בלבד. היא נשאלה בחקירה הנגדית מדוע היא טוענת זאת כלפי הנאשם כשאין לה שום בסיס והשיבה: "אין לי בסיס, אבל מי עוד יכול להיכנס לתוך האפליקציה?" (עמ' 89 שורות 26-27).
- איומי הנאשם על האישה במטרה להפחידה או להקניטה (ס' 9-10 לאישום הראשון) -
האישה נשאלה בחקירה הראשית האם היו אירועים סביב צפייה בחדשות והשיבה: