"אני זוכרת שפעם אחת אישה אחת נרצחה בטלוויזיה ואז הוא אמר ׳היא בטח עצבנה אותו, זה מגיע לה׳, היו הרבה דיבורים סביב זה, שאם מישהי הייתה נפגעת - זה כנראה הגיע לה.. [...] לי, כדי להפחיד אותי, לדעתי הוא היה מרמז לי. [..]פעם אח שלו, אז אשתו, גם יש להם 7 ילדים והיא ברחה מהבית ואז הוא אמר ׳אני במקומו הייתי חותך לה את הפנים׳, אני זוכרת שזה מאוד הבהיל אותי.[..] לא סיפרתי לאף אחד, חוץ מחצי שנה לפני שעזבתי את הבית כשהלכתי להורים שלי וסיפרתי להם גם חלק מהדברים, נורא פחדתי בחצי שנה הזאת, אני פשוט החבאתי סכינים, היו לנו סכינים גדולות כאלה שהחבאתי אותו, אחרי שהוא אמר כאלה דברים אז נורא פחדתי ממנו.". (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 30 שורות 20-34, עמ' 31 שורות 1-2).
בחקירה הנגדית אישרה כי כאשר התכוונה ש"החביאה" את הסכינים הכוונה היא ששמה אותם: "בתוך המגירה, בפנים בפנים" (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 125 שורות 4-9).
- אירוע האונס ומעשה הסדום בשנת 2019 תוך שימוש בשמן קנאביס (ס' 11 לאישום הראשון) - האישה תיארה את האירוע בחקירה הראשית כך:
"זה היה בחצי שנה הזאתי, הלכתי למקווה, זה היה בערב שבת וחזרתי ואז הוא אמר לי ׳בואי לחדר׳, הוא אמר לי ׳תפתחי את הפה׳, הייתה לו צינורית כזאתי, כמו של טרופית והוא אמר לי ׳תרימי לי את הלשון׳, הוא טפטף לי 1,2 ו׳קחי, שיהיה 3׳, אני אומרת לו ׳מה זה?׳, הוא אמר לי ׳זה בסדר, זה יעשה לך טוב׳, אמר לי ׳את לא תרגישי את זה עכשיו, אבל זה יעשה לך טוב׳ ואז הלכנו לשולחן שבת, ישבנו ואכלנו ואז בערך אחרי שעה או משהו כזה אני מתחילה להרגיש שהחדר מסתובב, אני מסתכלת עליו ואני אומרת לו ׳משהו קורה לי, אני לא׳ ואז הוא הבין כנראה שזה התחיל להשפיע עליי, הוא אמר לי ׳בואי, בואי׳, קמתי ואז הוא בא ותמך בי ולקח אותי לחדר, השכיב אותי על המיטה ואז אני כזה, הראש שלי מתחיל, יש לי כל מיני תמונות בראש שרצות ואני מתחילה להרגיש שאני מסתחררת ואני שומעת אותו אומר לילדים ׳יאללה, פיג׳מות, צחצוח שיניים, הולכים לישון, כולם לשים פיג'מות׳, ואז אחרי כמה דקות הוא מגיע, אני אומרת לו ׳אני לא מרגישה טוב, מה עשית לי?׳, הוא אמר לי ׳תזרמי עם זה, זה יעשה לך טוב, תזרמי עם זה׳, הייתי עם חלוק, הוא הוריד לי את החלוק, כאילו הרים לי ככה את החלוק מהגוף, אני זוכרת שאני מרימה את הידיים למעלה והוא מוריד לי את זה, אני זוכרת שאני שוכבת באמצע של המיטה ואני אומרת לו ׳תציל אותי, אני לא מרגישה טוב, קורה לי משהו, תציל אותי׳, הוא אומר לי ׳תזרמי עם זה, אל תתנגדי לזה׳, אני מרגישה שהוא מוריד לי את החזיה, מוריד לי את התחתונים ושהוא עושה בי משהו מיני, זאת אומרת, אני מרגישה שאנחנו שוכבים, אני מרגישה שאני פשוט כמו אוטוסטרדה כזאת בראש, כאילו, אני הייתי בטוחה שהוא הרעיל אותי, שקורה לי משהו נוראי, אני מרגישה שאנחנו שוכבים ואני שם ולא שם, זה מה שאני מרגישה, ככה זה היה במשך המון המון זמן. [...] אני זוכרת שפשוט התעוררתי בבוקר, כשאני בלי בגדים, התעוררתי אחרי המון המון זמן, שהראש שלי, שהרגשתי שאני, לא יודעת, שאני לא בעולם הזה, התעוררתי בבוקר. [...] אני זוכרת אותו מעליי, אני זוכרת אותו בכל מיני, אני זוכרת שאנחנו שוכבים. [...] הגוף שלי היה בחוסר שליטה, כאילו כמו שק, זה מה שהרגשתי." (ראו: פרוט' מיום 24.3.25, עמ' 35 שורות 24-34, עמ' 36 שורות 1-32). (ההדגשות הוספו).