לגבי התקיפה של ג"ג - ציינה העדה כי האירוע נותר לא ברור. לגבי התקיפה של הבן - ציינה העדה כי לא ניתן להעריך מהימנות. לגבי הנעילה של הבן - לא בוססה מהימנות מאחר והבת לא נכחה. לגבי סיפור הטעמי ציינה כי לא ניתן להעריך מהימנות (בעדותה של הבת כאמור היא חזרה בה מהאירוע וציינה כי בדתה אותו).
לגבי חקירת הבן - חשוב להדגיש כי העדה ציינה כי אינה עושה "הצלבות" ואינה בודקת את אמיתות הדברים. לגבי סיפור הטעמי - לא העריכה מהימנות. לגבי הכליאה של הבן - העריכה מהימנות אולם לא נתנה משקל כי הוא סיפר בעצמו כי היה לו מפתח אולם שכח היכן הוא.
חקירתו של נועם שטרן- מנהל ביה"ס תלמוד תורה (בו למד הבן עד סוף כיתה ד)
- העד היה מנהל בית הספר בו למד הבן בכיתה ב' עד כיתה ד' (העד לא ידע לציין האם הבן למד בבית הספר עד סוף כיתה ד' או כמעט עד סופה) (ראו: פרוט' מיום 27.3.25, עמ' 22 שורות 6-7). העד תיאר את הקשיים של הבן לגבי היעדרויות מבית הספר והתנהגות שאינה הולמת תלמיד (אלימות והתנהגות מינית לא מותאמת - אולם אלה דברים שלא היו ידועים לו מידיעה אישית) (עמ' 22 שורות 14-25, עמ' 28-29). בעקבות הצטברות המקרים דיווח העד לעו"סית על מצבו של הבן. העד ציין כי היה בקשר עם הנאשם בלבד וכי סבור כי זה היה בתקופה שהבן היה רק אצל הנאשם (עמ' 25 שורות 15-23). העד הדגיש כי מעת שפנו אל הנאשם הוא התגייס לטפל מייד במצבו של הבן והעלה טענות להגנתו של הבן (עמ' 31 שורות 10-17).
חקירת סמ"ר לינוי מזרחי
- העדה חקרה את הנאשם ביום 19.4.23 (מוצג ת/1). מאחר והקטינים נחקרו באותו היום היא נשאלה האם ראתה את חקירות הילדים, ולא ידעה להשיב האם ראתה לפני חקירתו (ראו: פרוט' מיום 15.5.25, עמ' 84 שורות 23-32). העדה נשאלה האם בדקו את טענות הנאשם כי האישה הכתה את הילדים, והשיבה כי אינה יכולה להשיב על כך. בהמשך השיבה כי זו החלטה של קצין משטרה ולא שלה (עמ' 85 שורות 1-7,15-16).
העדה נשאלה מדוע לא ביקשו תיעוד של סימני המכה על הבת על מנת לאמת את הדברים מול הנאשם שהכחיש, והשיבה כי אינה זוכרת:
"עו"ד הבר: ילדה מגיעה באותו יום אומרת באתי להתלונן כי אבא שלי הכה אותי ועשה לי סימן כחול על הרגל, בגלל זה באתי להתלונן. זה נתון.
העדה גב׳ מזרחי: מתי זה היה?
עו"ד הבר: ב-19/04/2023 בערב שחקרת אותו, עד בערב הולכת חוקרת החשוד והוא אומר לך לא היה ולא נברא.