אלימות בבית האם - לאחר שהבן חזר לאם והם התגוררו בבית הסבים, האם תיארה כי הבן לקח פטיש ושבר מרצפות במרפסת שלהם. עניין שיש בו להשפיע על תמונת המצב המלאה ועל מצבו של הבן.
אירועים נוספים בהם שליפת סכין בהסעה של בית הספר וטענות לגבי התנהלות לא מותאמת מינית של הבן בבית הספר, איני סבורה כי יש לתת להם משקל במהימנות לגבי הכרעת הדין אולם מאחר והם עלו אצל העדים המרכזיים, הם צוינו לעיל. יש להם תרומה להבנת מצב נפשי ומצבו המורכב של הבן בעת התרחשות האירועים.
תלונה נגד הבן - הבת והאם אישרו כי האם הגישה תלונה נגד הבן והוא נחקר על עבירות מין בבנות הקטינות האחרות. בהליך שבפנינו צויין כבדרך אגב כי הדברים לא הובילו לכל פעולה נגד הבן. אך יש בעצם הגשת התלונה להסביר על הלך הרוח המשפחתי ועל האווירה בבית.
- לסיכום חלק זה - הצטברות כלל האירועים החריגים לעיל משפיעה על המהימנות וההתרשמות מהבן ומהבת. חלק מהאירועים לא נבדקו למרות שהיה צורך חקירתי לבדוק אותם ולשוב ו"להצליב" את הגרסאות. חלקם הארי משפיע על האופן בו הבן והבת הציגו את הנאשם "בכל מחיר" באור שלילי גם כאשר מעשיו היו לטובתם ועבורם ובפרט בכל הנוגע לסיפור "הטעמי" שהבת הודתה כי בדתה, ושניהם תיארו אותו כאירוע שאירע. למרות גרסת הנאשם העקבית מתחילת החקירה ולמרות שיתוף הפעולה שלו הדברים לא נבדקו לעומק. הם גם מציגים את המצב הקשה בו היו שרויים הקטינים. עובדה שהיה מקום להעמיק בה חקירתית ולכל הפחות לבצע השלמות לגבי סתירות שעלו בין הגרסאות שלהם אל מול גרסת הנאשם. לאור כל האמור לעיל אין מקום ל"פלגינן דיבורא" ביחס לעדות הבת וביחס לעדות הבן. כמו כן עולה קושי משמעותי ביחס למהימנות עדויותיהם, גם אם הרשימו באופן שבו העידו. גם עמידה איתנה על דוכן העדים יש לבחון בתמונה הראייתית הכוללת ואין להסתפק בתשובה ספציפית לשאלה אחת מתוך מארג אישומים כה נרחב וצבר ראיות משמעותי מנגד.
יודגש, כי חיים מורכבים, קשים, בעייתיים, התנהלות קשה וחריגה של קטין ומצב נפשי מורכב, אינם מהווים הכשר והצדקה לביצוע עבירות פליליות נגדו. נהפוך הוא - דווקא קטינים ממצב חברתי ונפשי מוחלש יש להקפיד שבעתיים על שלומם ורווחתם. אולם בענייננו אירועים אלה, הצטברותם ושילובם, הם חלק בלתי נפרד מהמארג הראייתי הכולל והם רלוונטיים להתרשמות מהבת ומהבן וקביעת מהימנותם. יש בהם להשפיע כחלק מהתמונה הראייתית הכוללת שפורטה לעיל בנפרד לגבי כל אישום על תרומה ליצירת הספק בדבר אשמת הנאשם.
- מעשה מגונה בסוף שנת 2021 (ס' 2 לאישום השני) - הבת בחקירה הראשית תיארה את האירוע שהנאשם דגדג אותה מתחת לחולצה, נפתחה לה החזייה, הנאשם נגע לה בחזה מספר שניות ומשך את הידיים, "והוא כאילו נרתע מזה". הבת לא ידעה לתאר מתי היה האירוע. היא לא ידעה לתאר שהנאשם פתח לה את החזייה. בחקירה הנגדית כבר שינתה את גרסתה והשיבה כי: "כנראה" הנאשם פתח לה את החזייה.
יש סתירה בין הודעת הבת במשטרה שם אמרה שהמעשה המגונה היה ב'סלון', לבית עדותה בבימ"ש כי האירוע היה ב'חדר השינה'. הסברה של הבת לסתירה הוא שהייתה טעות של החוקרת. עניין זה אינו בליבת האישום ולגיטימי כי מתלוננת בעבירת מין לא תדייק במיקום אולם הוא מתווסף לשאר הקשיים בתשובותיה של הבת. כן מתווסף לכך שכאשר הבת מתבקשת להתייחס לסתירות בין עדותה במשטרה לעדותה בבית המשפט היא תולה את הסתירה בגורם אחר: החוקרת במקרה זה או העו"ס לה סיפרה את הדברים ביחס לעבירת האונס.