האישה בחקירה הנגדית טענה שהנאשם הרעיב את הילדים. אולם אז הוצג לה כי בזמן אמת היא באה בטענות לנאשם שהוא לוקח את הילדים למסעדות ומוציא עליהם הרבה כסף, ואז שינתה את תשובתה והשיבה כי אינה זוכרת.
אימה של האישה לא ידעה מידיעה אישית על עניין זה. על כן אין מקום ליתן משקל לעדותה.
חוקרת הילדים שיר סלומון גנון (חקרה את הבת והבן) - בסיכום חקירת ילדים של הבן (מוצג ת/132) כאשר הוא נשאל האם קרה שמישהו מהמשפחה לא נתן לו לאכול/ לא נתן לאחים שלו לאכול/ האם קרה שלא היה לו מה לאכול, השיב הבן בשלילה.
הנאשם נשאל לגבי הזנחת הקטינים והשיב ארוכות כיצד קנה לקטינים אוכל, דברים יקרים למחייה ובילויים (למשל טלפון בשווי של 5,000 ₪, משלוחים ממסעדות, בגדי מותגים, צעצועים). לגבי השאלה האם היה עוזב את הקטינים ומשאיר אותם לבד, הכחיש והשיב כי מדובר בהמצאות. בהמשך הדגיש: "ואני זוכר מה האחריות שלי ואני זוכר, [...] הקדשתי את החיים שלי בשביל הילדים".
לאחר בחינת כלל העדויות והראיות לגבי אישום זה, עובדות האישום לא הוכחו. הבן סתר את עצמו בחקירה בין הטענה שלא היה מה לאכול, לכך שהיה מקבל כסף לקנות אוכל לבית הספר, לאכילה רבה במסעדות לבין טענה כי היו הרבה משלוחי אוכל שהנאשם היה עושה אבל היה נותן לו רק מעט צ'יפס ולבסוף טען שאינו זוכר. בפני חוקרת הילדים שלל הבן כי היה מצב שלא היה לו או לאחיו מה לאכול. העולה מכך שלא ניתן להסתמך על עדותו.
גם האישה סתרה את עצמה כשטענה בתחילה שהנאשם הרעיב את הילדים, אולם הוצג לה שבזמן אמת באה לנאשם בטענות כי הוא לוקח את הילדים למסעדות. או אז שינתה את תשובתה לכך שאינה זוכרת. על כן לא ניתן להסתמך גם על עדותה. הנאשם הכחיש את העובדות ופירט כיצד היה רוכש לילדים גם אוכל וגם מוצרי יוקרה.
לכך יש להוסיף כי בהתאם למוצגי המאשימה עולה כי המשפחה הייתה מוכרת ומטופלת על ידי הרווחה באופן אינטנסיבי והוגשו לבית הדין הרבני תסקירים, דיווחים ועידכונים רבים מאוד. רמת המתח והמחלוקות בין הנאשם לאישה הייתה בשיאה. אין בראיות אלה אחיזה לטענות "ההזנחה".
בחינת כלל העדויות מעלה כי אין עדויות עליהן ניתן להסתמך המוכיחות את עובדות אישום זה. סעיף האישום לא הוכח, ויש לזכות את הנאשם באופן מוחלט מאישום זה.
- הקלטות והאזנות סתר באמצעות הבת והבן אצל האישה ובמרכז קשר (ס' 16 לאישום השני) - הבת תיארה בחקירה הראשית כי הנאשם היה מקליט אותה, בידיעתה, באמצעות טלפון אייפון שהיה שם לה בכיס והיא הייתה לוחצת על הקלטה במפגש עם העו"ס או עם אימה וכן נגן מוזיקה שהיה מצמיד לה לחזייה או בתוך הכיס. בהמשך תיארה כי לאחר מכן הנאשם היה שומע את ההקלטה ונותן לה פידבק חיובי או שלילי. בחקירה הוסיפה פרט (שאינו מופיע בכתב האישום) כי הנאשם היה מכה אותה בהתאם למה שנשמע בהקלטה. בכתב האישום לא צויין כי הנאשם היה מכה את הבת בהתאם למה שנשמע בהקלטה.
הבן נשאל בחקירה הראשית לגבי הקלטת שיחות בתקופה שגר אצל הנאשם ותיאר כי הנאשם נתן לו נגן להקליט (ולא כפי שמתואר בכתב האישום כי הנאשם התקין מכשירי הקלטה על גופו), וכן כי כאשר רצה לדבר עם אימו בפרטיות היה מוריד את ההקלטה ומדבר איתה בפרטיות. הבן תיאר כי הנאשם נתן לו את הנגן להקליט במרכז הקשר.