בחינת כלל העדויות מעלה כי העדויות לא מוכיחות את עובדות אישום זה. סעיף האישום לא הוכח, ויש לזכות את הנאשם באופן מוחלט מאישום זה.
- הטענות בדבר אלימותה של האם - ההגנה (ובצדק) חזרה בה מטענת ההגנה מן הצדק והאכיפה הבררנית ביחס לאי הגשת כתב אישום כלפי האם בגין אלימות כלפי הקטינים. אולם יש לתת משקל לעובדה כי הבת בצורה ברורה דיווחה כי גם האם נקטה באלימות (וגם בחלק מחקירות הילדים הדבר עלה). האם באופן שפוגם במהימנותה בתחילה טענה כי לא נקטה כל אלימות כלפי הקטינים ורק לאחר מכן כאשר נשאלה לגבי כך שהבת סיפרה שהיא הייתה אלימה אליהם שינתה את תשובתה והודתה כי הייתה אלימה לילדים. לגבי האלימות כלפי הבת האשימה האם את הנאשם שהוא גרם לכך בשל מסרים שהעביר לבת. בהמשך תיארה האם שני מקרים בהם הכתה את הבת. אני סבורה כי הדברים משמעותיים להבנת תמונת עולמם של כל הקטינים ומצבם בשני הבתים.
כמו כן יש לתת משקל לכך שהדברים נטענו על ידי הנאשם מראשית חקירותיו במשטרה ולמעשה לא "הוצלבו" ולא נבדקו כהלכה בחקירות הילדים ביחס לאם אלא רק ביחס אליו. בכך יכלה להתקבל מראשיתה תמונת מצב מוטית שאינה מהימנה די הצורך.
אישום שלישי
כתב האישום
- עובדות האישום השלישי:
- במועדים שונים אשר אינם ידועים במדויק, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, בהזדמנויות רבות, בדירה ב---, תקף הנאשם שלא כדין את כל ילדיו הקטינים בכך שצבט בחוזקה בלחייהם או באף, היכה אותם בישבנם, החזיק בחוזקה את ידיהם וגרם להם לבכי.
- בשנת 2019 במועד שאינו ידוע במדויק, בדירה ב---, צעק והשתולל הנאשם ותקף את ד"ד בכך שהניף ידיו בחוזקה לגופה. כתוצאה מהתקיפה נשברה אצבעה של ד"ד והיא נזקקה לטיפול רפואי.
- בשנת 2021, במועדים שאינם ידועים במדויק, בדירה ב---, בעת שהתגוררה בבית הנאשם, תקף הנאשם את ג"ג שלא כדין, במספר הזדמנויות שונות, כמפורט:
א. בהזדמנות אחת, דחף אותה בחוזקה והעיף אותה על ארון בבית.
ב. בהזדמנות אחרת, כעס הנאשם על ג"ג מאחר ולבשה חולצה מלוכלכת, קרע לה את החולצה מגופה ותקף אותה שלא כדין בכך שסטר לה בפניה ובגופה, בעודה מתחננת בפניו שיחדל ממעשיו.
ג. בהזדמנות אחרת, כאשר הביעה אי רצונה ללכת לבית הספר, התרגז הנאשם על ג"ג, השליך עליה מעדן שפגע בגופה. כתוצאה מכך נגרמו לג"ג כאבים ברגלה.
- בגין המעשים המתוארים יוחס לנאשם תקיפת קטין חסר ישע וגרימת חבלה- עבירה לפי סעיף 368ב(ב) לחוק העונשין (ריבוי עבירות).
חקירתה של הבת
- חקירת הבת ביחס לתקיפת כל הקטינים (ס' 1 לאישום השלישי) - הבת בחקירה נשאלה על כך שהנאשם היה צועק ומרים על הילדים את הקול והשיבה שמדובר היה בשאגות מפחידות שהיו יותר מפחידות מהאלימות עצמה (ראו: פרוט' מיום 29.12.24, עמ' 57 שורות 20-27). לא פירטה מעבר לכך דבר קונקרטי.
- חקירת הבת ביחס לשבירת האצבע לקטינה ד"ד (סעיף 2 לאישום השלישי) - הבת לא נשאלה על כך.
- חקירת הבת ביחס לתקיפה של הקטינה ג"ג (ס' 3 לאישום השלישי) - הבת לא ידעה לתאר לאשורו את האירוע הנטען ביחס לג"ג: "אני זוכרת במעומעם משהו, שהיא רצתה ללכת עם איזשהו בגד לבית ספר והוא היה מלוכלך, והוא מאוד פחד מזה שיחשבו שהוא מזניח את הילדים, אז הוא התעצבן עליה, אני חושבת שהוא קרע ממנה את החולצה, אני לא בטוחה, אל תתפסו אותי במילים, אני פשוט זוכרת שהיא בכתה ואז הוא ניסה לפצות אותה עם מעדן או משהו כזה, " (ראו: פרוט' מיום 29.12.24, עמ' 55 שורות 28-34) (ההדגשות הוספו). יתרה מכך בעדות של הבת המעדן נועד לפיצוי ולא שימש לצורך פגיעה בג"ג.
למרות שב"כ המאשימה המשיכה ושאלה את הבת האם היא זוכרת לגבי אירועים נוספים עם ג"ג, השיבה הבת כי היא זוכרת "במעומעם" ובהמשך: "לא עולה לי" (ראו: פרוט' מיום 29.12.24, עמ' 56 שורות 5-10).