לנוכח כל האמור בעניין זה, מסקנתי היא כי אין בחוות דעתו של רו"ח דמתי כדי לבסס את הגנתם של הנאשמים.
- לפי התמונה העולה עד כה, היו הכנסות רבות מהמלונית, שלא הוצהרו ולא דווחו, תוך התנהלות העולה כדי שימוש במרמה, ערמה ותחבולה כאמור בסעיף 220(5) לפקודה - העדר חשבוניות לכל הפחות בשנים 2017 ו-2018, כשחלק מהחשבוניות שהוגשו לשנים 2015-2014 כוללות רישום חלקי בלבד של הפרטים, וכן היעדר חוזי שכירות לשנים 2018-2017.
- אשר להוכחת היסוד הנפשי לפי סעיף 220 לפקודה - הכוונה להשיג את היעד של התחמקות ממס, אתייחס ראשית לעניינו של הנאשם. בהתאם לעמדת ההגנה, הנאשם הוא מי "שטיפל בכל הנושא". הטענה בדבר היעדר הכנסות נדחתה, וכך גם הטענה כי כל המידע בדבר ההכנסות הועבר לרו"ח דותן והאחרון נמנע מלדווח עליהן. קרי, הנאשם לא הצליח לספק הסבר סביר לאי הדיווח מצדו. בנסיבות אלה אני קובעת כי התקיים היסוד הנפשי בעניינו של הנאשם.
- בעניינה של הנאשמת טענה ההגנה ביתר שאת כי הנאשמת הסתמכה על דיווחיו של הנאשם ולא הייתה לה המודעות והכוונה הנדרשת לפי סעיף 220 לפקודה (השגת היעד של התחמקות ממס). אין לקבל טענה זו. גם הנאשמת שותפה להכחשת עצם ההכנסות.
כך, הסתייגה הנאשמת מהשימוש במונח "מלונית" (העדיפה את המונח "בית חוסים") והעידה כי בפועל השכירו הנאשמים יחידות במלונית "פעמים בודדות" וכי שכירות לטווח ארוך הייתה פעם אחת בלבד. זאת, כשהראיות מלמדות אחרת, כפי שתואר לעיל בהרחבה. חשוב לציין כי האזנות הסתר ויומן הרישומים של הנאשמת - ולצד אלה גם ניסיונותיה של הנאשמת להתערב במהלך עדותו של הנאשם - מצביעים על מעורבות גבוהה של הנאשמת בניהול המלונית. מעורבות זו מלמדת על מודעות למצב העובדתי ועל כך שהנאשמת אינה כנה בטענתה כי השכרת יחידות במלונית התבצעה פעמים בודדות בלבד. אוסיף כי כלל לא השתכנעתי מדבריה של הנאשמת שלפיהם שכחה כעבור מספר דקות את האמור בשיחותיה עם הנאשם לגבי ההכנסות מהמלונית משום שלא רשמה את הדברים. דברים אלה אינם מעוררי אמון בלשון המעטה, בוודאי כשעולה מן הראיות שהנאשמת ניהלה יומן רישומים של המלונית.
במהלך עדותה, כשהראיות העידו בבירור על אודות קיומן של הכנסות שלא דווחו, טענה הנאשמת, כפי שעשה גם הנאשם, כי האחריות לכך רובצת על רו"ח דותן. ברם, גם טענה זו נדחתה לעיל.
אוסיף כי גם הסתירה בין דבריה בחקירה במשטרה לבין עדותה בבית המשפט בשאלה מי ניהל את רישום השכירות במלונית, משליכה על מהימנותה של הנאשמת. כך גם עדותה של הנאשמת בנושא ההפקדות במזומן, שאותן הסבירה כנובעות בעיקר ממכירת כלי רכב (טענה שלא נמצא לה תימוכין). הטענה כי אינה יודעת איזה חלק מתוך הכספים מקורו בהשכרה שכן התחתנה כדי שמישהו אחר יטפל בחשבונות, אינה עולה בקנה אחד עם מעורבותה הרבה של הנאשמת בניהול המלונית ועם התמונה המצטיירת עד כה בעניינה.