הערכת עבודה 4640 ₪ (80 שעות כפול 85 ₪ לשעה)
תשלום עבור מנוף 6,000 ₪
מע"מ 5,039 ₪
סה"כ הוצאות קבלן משנה לפרויקט: 36,487 ₪
רווח קבלן משנה 19,514 ₪ כולל מע"מ (16,678 ₪ לא כולל מע"מ)
סה"כ: 56,000 ₪.
- בחקירה מיום 2.11.2018 מסר ראובן שהעביר לנאשם בגין פרויקט זה סכום של 15,000 ₪, בחקירתו הקודמת טען שמדובר בסכום של 10,000 ₪, ואילו בחקירה נוספת טען שהסכום שהעביר לנאשם עומד על 20,000 ₪. הסתירה בין הגרסאות השונות מלמדת על חוסר אמינותו של העד. כן נטען כי אין זה הגיוני שראובן העביר לנאשם סכום של 20,000 ₪ "או כל סכום אחר", אם הרווח שלו עמד על 16,678 ₪.
- ההגנה הדגישה בסיכומיה כי הנאשם גילה שראובן טען בכזב שכבר הכין את כל המסתורים, בשלב שבו בפועל הכין ראובן שני מסתורים בלבד. הנאשם יצר קשר טלפוני עם הקבלן הראשי ועדכן אותו בדבר.
אישום 2 - דיון
- בניגוד לטענת ההגנה, לא מצאתי ריבוי גרסאות בחקירותיו של ראובן במשטרה בעניין גובה הסכום שמסר לנאשם במסגרת האישום השני, והסכום שצוין הוא כ-20,000 ₪. כך, בחקירה מיום 2.11.2018 מסר שהעביר לנאשם 20,000 ₪ במזומן (כשלאחר מכן תיקן שמסר לו 18,000 ₪ משום שניכה 2,000 ₪ לצורך תשלום מס) (ת/70, גיליון 2). בחקירה מיום 27.11.2018 חזר על כך שהעביר לנאשם כ-20,000 ₪ במזומן (19,875 ₪ ליתר דיוק) (ת/74, גיליון 5, ש' 98-95). אין בחקירותיו של ראובן במשטרה אמירה כי העביר לנאשם בפרויקט זה סכום של 10,000 ₪ או 15,000 ₪ (סכום של 15,000 ש"ח צוין בהקשר של פרויקט הרמפה בכלא הדרים ובפרויקט הדלתות בבימ"ר פתח תקווה - אישומים 1 ו-3). אכן, בעדותו בבית המשפט השמיע ראובן גרסה שונה, שלפיה העביר לנאשם סכום נמוך יותר, כ-10,000 ₪, ברם בחקירותיו במשטרה גרסתו הייתה אחידה.
- בעדותו בבית המשפט לא חזר ראובן מגרסת השוחד, אלא שטען שסכום השוחד היה נמוך יותר, לאחר שנזכר כי הייתה תוספת לעבודה שבגינה קיבל לידיו 10-20 אלף ₪ נוספים מתוך התשלום הכולל של 56,000 ₪. בנקודה זו שונה עדותו בבית המשפט באופן ברור מגרסתו במשטרה (ובהמשך, במסגרת עדותו לעניין האישום השלישי, הוכרז ראובן כעד עוין). מתקיימים בעניינו שלושת התנאים לקבלת אמרת חוץ לפי סעיף 10א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"): מתן האמרה הוכח במשפט; נותן האמרה הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו, והעדות שונה מן האמרה בפרט מהותי. רואה אני לנכון להעדיף את האמרה במשטרה על פני עדותו של ראובן בבית המשפט בהתאם לסעיף 10א(ג), וזאת משום שטענתו בעדותו בעניין תוספת המסתורים הועלתה בשיהוי ניכר של שלוש שנים, כשבחקירותיו במשטרה, בנובמבר-דצמבר 2018, זמן קצר לאחר ביצוע העבודות (הפרויקט התנהל בין יולי לאוקטובר 2018), כלל לא ציין תוספת כלשהי במסגרת העבודה.
כמו כן, עדותו בבית המשפט כי נדרש לבצע כ-60 מסתורים בסך הכול, נסתרת על ידי עדות הנאשם כי מדובר בעבודה של 20 מסתורים. על כך יש להוסיף כי לאורך עדותו של ראובן, ניכר כי הוא נרתע מלסבך את הנאשם. אשר לטענת ההגנה כי ראובן הודה במשטרה תחת לחץ, טענה זו נטענה כלאחר יד. בנוסף, בחקירותיו המאוחרת ראובן כלל לא היה עצור, אך הוא המשיך להודות ולהפליל את עצמו ואת הנאשם. בנסיבות אלה, דין הטענה בדבר הודאה תחת לחץ - להידחות.
- גם אם נדרש על ידי גורמי שב"ס שינוי מסוים במסתורים, שהביא להתייקרות כל מסתור למחיר של כ-1000 ₪ ליחידה כולל מע"מ, הרי שביצוע 20 מסתורים מתיישב עם הנתונים שלפיהם קיבל ראובן לידיו סכום של 56,000 ₪ כולל מע"מ, מתוכם העביר לנאשם כ-20,000 ₪.
- ראובן שלח למספר הטלפון הנייד של הנאשם את צילום החשבונית שהוציא לד.ב.ש. בתחילת הפרויקט. ראובן הסביר בעדותו כי עשה זאת כדי לקבל שיק, בעוד הנאשם העיד כי אינו יודע מה הסיבה לכך. בהמשך דבריו הציע אמנם שהדבר נעשה כדי להראות שראובן סיים את העבודה, ברם החשבונית נשלחה עם תחילת הפרויקט, ביום 19.7.2018, ולא במועד סיום העבודה או בסמוך אליו. בנסיבות אלה, כשהנאשם אינו יכול להצביע על הסבר אפשרי אחר, אני מקבלת את דבריו של ראובן בנוגע לסיבה שבגינה העביר את החשבונית לנאשם. העברת החשבונית מבססת את האמור בחלק הכללי לכתב האישום, שלפיו במקרים מסוימים נהג הנאשם לקבל לידיו את שיק התשלום לקבלן המשנה כדי להעבירו בעצמו לקבלני המשנה, ובכך הבטיח הנאשם את שליטתו בקבלני המשנה.
- הנאשם טען בעדותו כי הוא אינו גורם שמספק לראובן עבודה, ברם דברים אלה סותרים את דבריו כי טבורינסקי ביקש ממנו המלצה על קבלן מקומי שישמש כקבלן משנה בפרויקט. ניכר כי הנאשם לא שש להודות בכך שהוא הגורם ש"סידר" לראובן את העבודה, והדבר בא לידי ביטוי באמירה כי באותו זמן ראובן "הסתובב בין הרגליים".
גם דבריו של הנאשם בהמשך עדותו, על כך שהקבלן הראשי עמד על כך שהנאשם הוא מי שהביא את ראובן (כשהנאשם הגיע אליו להתלונן על ראובן) - מדברים בעד עצמם. התרשמתי כי הנאשם ביקש אמנם לגמד את חלקו בעניין, אך בשורה התחתונה, לנאשם תפקיד מרכזי בכך שראובן שימש כקבלן משנה בפרויקט. הדבר מבסס את האמור בחלק הכללי לכתב האישום וכן באישום 2 עצמו, שלפיו התקיימו יחסי תלות ושליטה של הנאשם בקבלני המשנה.
- בשתי שיחות הטלפון מהתאריכים 3.10.2018 ו-8.10.2018 התעניין הנאשם בפירעון שיק, כשראובן והנאשם אישרו שניהם בעדויותיהם כי מדובר בשיק ת/60 שקיבל ראובן בגין הפרויקט נושא אישום זה. ראובן העיד כי הסיבה להתעניינות הייתה הכספים שראובן היה אמור להעביר לנאשם לאחר פירעון השיק, בעוד שהנאשם הכחיש זאת, וטען לסיבה אחרת - תלונותיו של ראובן בדבר העדר כסף לרכישת חומר גלם לפרויקט. ברם, לתלונה כזו מצד ראובן ולעצתו של הנאשם שראובן יפרוט את השיק לצורך הרכישה, אין זכר בשיחות המוקלטות, וראובן לא התבקש להתייחס בעדותו לטענתו של הנאשם. בהעדר כל ביסוס, אני דוחה את גרסתו של הנאשם בעניין זה.
- איני רואה מקום לקבל את טענת הנאשם שלפיה לראובן לא הייתה מוטיבציה להעביר לו כסף לאחר שהנאשם התלונן עליו בפני הקבלן הראשי. מעבר לכך שנושא התלונה בפני הקבלן הראשי לא עלה בחקירתו הנגדית של ראובן ואף לא אומת מול הקבלן הראשי שהעיד בתיק, הרי שהמוטיבציה של ראובן להעברת סכומי הכסף הייתה נעוצה בכך שהנאשם הוא מי שסידר לו עבודות, וזאת גם אם הנאשם התלונן עליו במהלך פרויקט מסוים.
- הנאשם טען כי לא הגיוני שראובן העביר לו 20,000 ₪ "או כל סכום אחר" מתוך התשלום שקיבל בגין הפרויקט. בעדותו טען תחילה שראובן הפסיד כסף בפרויקט, בהמשך טען שראובן הרוויח כ-13,500 ₪ בלבד מהפרויקט ובסיכומי ההגנה נטען כי ראובן הגיש פירוט חשבון שלפיו הרווח שלו הוא כ-19,500 ₪ כולל מע"מ.
ריבוי הגרסאות והעדר תמיכה ראייתית לטענות הנאשם, מובילים אל המסקנה כי דין הטענה להידחות. במסקנה זו תומכת גם העובדה כי ראובן עצמו הורשע ונענש בגין העברות הכספים לנאשם, שבהן הודה.
- התקיימות היסודות של עבירת לקיחת שוחד ועבירת הגניבה בידי עובד הציבור: גם באישום זה, טענת הנאשם היא כי ראובן כלל לא העביר לו כסף ולפיכך אין מתקיים בענייננו היסוד העובדתי של עבירת השוחד ושל עבירת גניבה בידי עובד הציבור. ואולם, המאשימה הצליחה להראות ולהוכיח , מעבר לכל ספק סביר, כי ראובן העביר לנאשם את הכסף, כ-20,000 ₪ במזומן, מתוך 56,000 ₪ ששולמו לו בפרויקט, על פי דרישת הנאשם וכדי להבטיח את המשך העסקתו כקבלן משנה בשב"ס. מעבר לכך אפנה לדיון לעיל בעניין התקיימות היסודות של שתי העבירות באישום הראשון.
אני מרשיעה אפוא את הנאשם במיוחס לו באישום 2.