"העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין -
- רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
...."
העבירה כוללת יסוד עובדתי של "רכוש אסור", שמשמעו רכוש שמקורו בעבירה. בסעיף 2(א) לחוק זה מוגדרת "עבירה" כ-"עבירה כמפורט בתוספת הראשונה". עבירות שוחד מופיעות תחת פריט (6) לתוספת הראשונה לחוק. עבירת גניבה בידי עובד הציבור לפי סעיף 390 לחוק העונשין מופיעה תחת פריט (9) לתוספת זו.
היסוד הנפשי הנדרש בעבירה זו, הוא מודעות לכך שהרכוש שבו נעשית הפעולה הוא רכוש אסור. כן נדרשת "כוונה מיוחדת" בכך שנדרש כי העובר עבירה זו יהיה בעל כוונה להסתיר את הכספים או הרכוש כך שיתאפשר שימוש עתידי בהם (ע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל (12.8.2012), פסקה 35).
בענייננו, כספי השוחד של חמשת השיקים הם בגדר "רכוש אסור". ניכוי השיקים בכרטסת הפיקטיבית על שם זיידפודים מהווה פעולה ברכוש אסור, במטרה להסתיר או להסוות את זהותו של הנאשם כבעל הרכוש האסור. יסודות העבירה מתקיימים בענייננו (ריבוי עבירות).
- סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון קובע:
")1) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח;
(2) המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו - העונש הקבוע בסעיף קטן (א)".
היסוד העובדתי של העבירה בענייננו הוא מסירת מידע כוזב - פתיחת כרטיס לקוח פיקטיבי על שם זיידפודים, לצורך רישום עסקאות של ניכיון שיקים על שם לקוח פיקטיבי. אשר ליסוד הנפשי הנדרש, העבירה היא עבירת התנהגות מסוג "מטרה", ולפיכך נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם היה מודע לרכיב היסוד העובדתי ולרכיב המטרה - "שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים". סעיף 7(ב) לחוק איסור הלבנת הון והצווים שהוצאו מכוחו לגופים המפורטים בתוספת השלישית בחוק (ביניהם - נותני שירותים פיננסיים) עניינם ב"חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה..." החלות על גופים אלה. הצ'יינג' הוא בגדר נותן שירותים פיננסיים. הראיות מלמדות על מודעותו של הנאשם לפתיחת כרטיס הלקוח הפיקטיבי וכן על רצונו לגרום לדיווח בלתי נכון של הפעולות בשיקים, על שם כרטיס הלקוח הפיקטיבי, תוך הסתרת זהותו שלו.