אסכם אפוא כי סבורה אני שניתן לתת אמון בדבריו של גנקין.
- טבורינסקי הודה והורשע בחלקו באישום 6. עדותו התאפיינה בחוסר שיתוף פעולה בולט, וגם לאחר שהודה בתשלום לגנקין שב וניסה לטעון שלא סיפר לנאשם ששילם לגנקין בגין העבודה שביצע בווילה של הנאשם. ברם, בסופו של דבר אישר טבורינסקי בעדותו שהנאשם ביקש ממנו לשלם את חובו לגנקין. משיחות הטלפון בין טבורינסקי לנאשם ומעדותו של טבורינסקי עולה כי הלה ראה את הנאשם כבכיר שבסמכותו לקבל החלטות בשב"ס, לתת עבודות לקבלנים ולהשפיע על גובה דמי ההסבה, והעד אף אישר בעדותו ישירות את האמור בכתב האישום לגבי המוטיבציה שלו לתת שוחד לנאשם.
- אשר לנאשם, הפער בין המענה הקצר והלקוני לכתב האישום, שכלל רק כפירה כללית בכך שביקש מטבורינסקי לשלם בעד עבודות התקשורת בווילה, לבין האמור בעדותו של הנאשם, וכן ההבדלים בין עדותו של הנאשם לבין סיכומי ההגנה, אומרים, ובמקרה זה אף זועקים, דרשני. בעוד הנאשם מסר בעדותו כי גנקין דרש ממנו תשלום מוגזם של 350 ₪ ואיים עליו בתביעה (ומדבריו, המבולבלים, עולה כי שילם בהעברה בנקאית או בשיק), הרי שבסיכומי ההגנה נטען שגנקין דרש תשלום של 1,300 ₪, שתואר כ"מחיר סביר", ואותו שילם הנאשם באופן מיידי במזומן. מדובר בריבוי גרסאות ברור, שהפער ביניהן גדול ומהותי, והדבר משליך באופן ישיר על מהימנותו של הנאשם. גם עצם העובדה ששתי הגרסאות נכבשו והועלו בשלב מאוחר, ללא כל זכר במענה לכתב האישום, מלמדת על חולשתן.
- את ה"חשבונית" שהוציא לגנקין וההתכתבות שבה איים עליו גנקין - הנאשם לא הגיש לתיק המוצגים. לנוכח הקושי הבולט לקבל את דבריו של הנאשם, עולה גם ספק רב לגבי עצם קיומן של ראיות נטענות אלה. חזקה על הנאשם כי אילו היו ראיות אלה קיימות והיה בהן כדי לתמוך בטענותיו, היה הנאשם מגיש אותן לבית המשפט, ברם, הנאשם לא הציג כל ראיה לכך ששילם בעצמו לגנקין.
- דוחה אני את טענת הנאשם, שלפיה גנקין קיבל ממנו תשלום אך פנה גם לטבורינסקי לצורך קבלת תשלום כפול, וטבורינסקי שילם לו מבלי ליידע את הנאשם על אודות כך. טענת הנאשם, מעבר להיותה חלק מריבוי גרסאות רעועות מטעמו, נסתרת על ידי עדויותיהם של גנקין וטבורינסקי. גם עצם הטענה כי טבורינסקי נעתר לדרישתו לכאורה של גנקין ולא פנה בעניין אל הנאשם, אינה הגיונית על פניה.
- לנוכח כל האמור לעיל אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל להוכיח את האמור באישום השישי, וכי במעשיו המתוארים באישום זה, לקח הנאשם, בפועלו כעובד הציבור, שוחד בסך 3,861 ₪, בעד פעולה הקשורה בתפקידו.
אישום 7
- בחודש אוגוסט 2016, או בסמוך לכך, חפץ הנאשם להחליף את מערכת מצלמות האבטחה שבדירת הפנטהאוז שבה התגוררו הנאשם והנאשמת ברח' זלמן שזר 28 בראשון לציון (להלן: "הפנטהאוז").
- לשם כך פנה הנאשם לגנקין, אשר הגיע לפנטהאוז וביצע עבודות של החלפת מערכת מצלמות, התקנת ארון תקשורת וספק כוח, שאותם התקין גנקין באחד מחדרי השינה.
- עובר למועד סיום העבודה, פנה הנאשם לטבורינסקי ותיאם עמו כי ישלם עבור כיסוי חלק מחובו האישי לגנקין.
- בסיום העבודה או בסמוך לכך, הוציא גנקין חשבונית מס שמספרה 1181 עבור חברת ד.ב.ש. ע"ס 8652.15 ₪ מתאריך 29.8.2016, עבור התקנה ואחריות לחלפים, לא כולל עלות תשתית המצלמות שהתקין.
- בהתאם לבקשתו של הנאשם, במסגרת יחסי התלות שתוארו בחלק הכללי של כתב האישום ומתוך מטרה ליתן מתת לנאשם כדי שזה ימשיך ויסייע לו בביצוע עבודות בשב"ס, ומקסום רווחיו כקבלן בשב"ס, נעתר טבורינסקי לבקשת הנאשם לכיסוי חובו האישי של הנאשם לגנקין.
- טבורינסקי, בעצמו או באמצעות אחר, משך שיק שמספרו 5009168 מחברת ד.ב.ש. ע"ס 8,652 ₪ והעביר את השיק לגנקין עבור עבודתו של גנקין בפנטהאוז. את ההוצאה של השיק רשם טבורינסקי, בעצמו או באמצעות אחר, בדו"ח כרטסת הנהלת החשבונות של חברת ד.ב.ש. כהתחייבות שוטפת לספק גנקין עבור עבודות שונות לשנת 2016.
- במעשיו הנ"ל, בפועלו כעובד הציבור, לקח הנאשם שוחד בסך 8,652 ₪ בעד פעולה הקשורה בתפקידו. הוראת החוק שלפיה הואשם הנאשם היא לקיחת שוחד (עבירה לפי סעיף 290(א) לחוק). עניינו של טבורינסקי הסתיים ולכן לא אתייחס לעבירות שיוחסו לו.
המענה לאישום 7
- הנאשם כפר באישום זה שלפיו ביקש מטבורינסקי לשלם בעד עבודות תקשורת שביצע גנקין בפנטהאוז שבבעלותו.
אישום 7 - ראיות