פרשת התביעה
עדותו של ראוף (פרוטוקול מיום 18.10.2022)
חקירה ראשית
- ראוף עלה לישראל מרוסיה בשנת 1995, אך חזר לרוסיה ועלה פעם נוספת בשנת 2015.
העד התגורר בשכירות אצל הנאשם בשנת 2015 כשעלה ארצה, תקופה של שבוע עד שבועיים (ע' 408). הוא הכיר את הנאשם דרך אימו של הנאשם, אותה הכיר בישראל (ע' 409). ראוף בעל תואר שני בהנדסת מתכות ולמד גם הנדסת בנייה ברוסיה, מבלי שקיבל תעודה. הוא עבד ברוסיה בהנדסת בנייה וכן כמפקח בנייה (ע' 413).
- העד נשאל לגבי מוצג ת/165 - צילום שנמצא בטלפון של הנאשם, ובו רשימה של תאריכים וסכומים ומעט כיתוב ברוסית:
ראוף העיד כי ערך את הרשימה ושלח אותה לנאשם. בהקשר זה מסר העד כי מספר שנים קודם לכן הלווה לנאשם ולרעייתו 28,600 דולר אמריקאי, שאותם העביר לחשבונה של הנאשמת. הנאשם הבטיח להחזיר את הכסף תוך מספר חודשים, אך עברו כשנתיים והדבר לא קרה. העד עלה לישראל, ביקש מהנאשם שיחזיר את הכסף והבין שהנאשם נתקל בקשיים ואינו יכול להחזיר את ההלוואה. העד עמד על כך שהנאשם יחזיר את ההלוואה ולא הפסיק לדרוש את הסכום. בשנת 2016 עזר לו הנאשם להתקבל לעבודה בד.ב.ש., שם עבד מספר חודשים. הוא הפסיק לעבוד בד.ב.ש. משום ש"לא הסתדרנו מבחינה כזו או אחרת" והיה לו גם קשה להגיע לשם. אשר לנסיבות כתיבתו של ת/165 מסר ראוף:
"והמסמך הזה נולד מהרגשות, אמוציות, אני ביקשתי מארקדי כל הזמן שיחזיר לי את הכסף, הכספים שמופיעים פה זה הכספים שאני הייתי מקבל בטבורינסקי, אני כתבתי את זה, כי נכון, אתה עזרת לי להרוויח פה כספים, ואני מבין, אבל עדיין אתה חייב לי כסף ואני עדיין צריך את הכסף הזה" (ע' 410).
הסכום הכולל של הסכומים המפורטים במסמך הוא 67,240 ₪ (18,408 דולר). ראוף הפחית סכום זה מהסכום שהלווה לנאשמים (28,600 דולר), והתוצאה הייתה 10,192 דולר (ע' 411).
במוצג ת/166 מופיעים שבעת תלושי השכר שקיבל העד מד.ב.ש., שהופקו גם הם מתוך מיצוי הטלפון הנייד של הנאשם. הסכומים בתלושי השכר תואמים לסכומים המפורטים בת/165 (ע' 412). מדובר בתלושים לחודשים 8/2016,11/2016,12/2016,2/2017,5/2017,7/2017 ו-8/2017. שלושה מהם כוללים תשלום עבור חודש נוסף: תלוש 11/2016 כולל גם פירוט שכר, נסיעות ופרמיה עבור חודש 10/2016; תלוש 2/2017 כולל פירוט מסוג זה גם לגבי חודש 1/2017; תלוש 5/2017 כולל פירוט מסוג זה גם לגבי חודש 4/2017.
- הנאשם עזר לראוף לקבל את העבודה בד.ב.ש. (ע' 412). לשאלה מדוע טבורינסקי העסיק אותו, השיב העד שהיו לכך מספר סיבות: טבורינסקי היה זקוק לעובד, עניין אותו לדעת מה הידע של העד בתחום, והעובדה שהנאשם התקשר אליו נתנה לו מוטיבציה (ע' 414).
- במסגרת שגרת עבודתו בד.ב.ש., העד וטבורינסקי בחנו יחד פרויקטים שונים, דיברו על פרויקטים עתידיים ועלו תוך כדי שאלות רבות לגבי טכניקות (ע' 414). השניים דיברו ביניהם בעברית (ע' 414). העד לא זכר כמה פעמים נפגש עם טבורינסקי. לאחר ריענון זכרונו באמצעות חקירתו במשטרה, השיב שמדובר בכ-20 פעמים, והוסיף שהגיע למשרדי החברה פעם או פעמיים בשבוע (ע' 415). ואולם, בתלושי השכר צוין כי עבד 24 או 25 ימים בחודש.
לשאלת בית המשפט, אם עבד 25 ימים בחודש או פעמיים בשבוע (כ-8 ימים בחודש), השיב שיותר 9-8 ימים בחודש מאשר 25 ימים בחודש (ע' 415). ראוף התגורר בראשון לציון ונסע לד.ב.ש. לנצרת ובהמשך לעפולה, כפעם בשבוע או 8-6 פעמים בחודש (ע' 416).
- ראוף נשאל על כך שבתלושי השכר צוין שלא עבד בחודשים מסוימים, שבהם טען שעבד, ועל כך שקיבל בתלוש אחד שכר של חודשיים. הוא השיב שבספטמבר 2016 למד באולפן, ושאינו זוכר מדוע לא עבד במרץ ויוני 2017 (ע' 417). לדבריו, ברוסיה קבלת תלוש אחד על מספר חודשים, היא דבר תקין (ע' 416-417).
- ביום עבודה טיפוסי, הגיע ברכבו מראשון לציון, מרחק נסיעה של כשעתיים. הוא אינו זוכר כמה שעות עבד בכל יום. הוא לא החתים שעון נוכחות. הוא הגיע למשרדו של טבורינסקי ויצא עמו לשטח (ע' 418). לשאלה מדוע לא אמר זאת בחקירה, השיב שבחקירה לא ירדו לפרטים (ע' 418). הוא נהג לשבת עם טבורינסקי על הפרויקטים שלו והסביר לו מה אפשר לעשות בהם (ע' 419). זכרונו רוענן באמצעות החקירה במשטרה, שבה מסר מצד אחד שיש משהו סודי בבנייה ומצד שני שטבורינסקי עזר לו. בעדותו הסביר שהכוונה לסודות המקצוע. לשאלה מה לימד את טבורינסקי, השיב ש"חושב שלימדתי אותו הרבה דברים אם הוא שילם לי סכומים כאלה" (ע' 419).
- לשאלה מדוע הפחית את הסכום שקיבל מטבורינסקי מהחוב של הנאשם, השיב שאם הנאשם חשב שכך הוא מחזיר לו את החוב, לפחות שיחזיר לו את החלק שנותר (שלא שולם על ידי טבורינסקי) (ע' 421). לשאלה אם הנאשם אמר לו שכך הוא מחזיר את החוב, שלל זאת העד והשיב שאמר את הדברים "באמוציות". הוא הניח שכך חשב הנאשם, משום שעזר לו להתקבל לעבודה (ע' 421,426). התובע הפנה לדבריו של ראוף במשטרה, שלפיהם ביקש את הכסף מהנאשם והנאשם אמר לו שהוא עזר לו עם טבורינסקי ובשל עזרה זו ביקש שיוותר על הכסף (ע' 427).
- ראוף מסר שאת השיקים קיבל "או מאשתו או ממנו", והבהיר שמדובר בטבורינסקי ובאשתו (ע' 423). זיכרונו של העד רוענן באמצעות חקירתו במשטרה, שבה מסר שתחילה קיבל שיקים מהנאשם ולאחר מכן מטבורינסקי. העד אישר שייתכן שכך היה. מתוך 7-6 שיקים הנאשם מסר לו שיק או שניים (ע' 424-423).
- העד נשאל מדוע רצה טבורינסקי להעסיק אותו, כשהיו לד.ב.ש. מהנדסים מצוינים, ואילו ראוף עולה חדש שאינו דובר עברית שוטפת, מתגורר במרחק של כשעתיים נסיעה ומגיע רק לסירוגין, וכן מדוע הוא עצמו לא רצה לעבוד קרוב יותר לביתו. ראוף השיב שאיש לא רצה להעסיק אותו באותו זמן (ע' 424). זיכרונו רוענן באמצעות דבריו במשטרה, שם מסר שאיש לא רצה להעסיק אותו משום שלא דיבר עברית וטבורינסקי העסיק אותו משום שהנאשם ביקש ממנו. העד הוסיף שסיפק לטבורינסקי סודות בנייה, ושהנאשם הוא חבר שלו (של ראוף) (ע' 426-425). התובע הפנה את בית המשפט לחקירת הנאשם מיום 13.12.2018 (ע' 72), שבה אישר הנאשם שקיבל הלוואה מראוף (ע' 428).
- התביעה לא ביקשה להכריז על ראוף כעד עוין. הודעתו של ראוף במשטרה ת/167, דיסק ת/167א ותמלול 167ב הוגשו לתיק בית המשפט.
חקירה נגדית
- הסנגור טען כי אין ראיה להעברת סכום הכסף לנאשמים, ולאחר מכן הטיח בראוף שאין מדובר בהלוואה כי אם בהעברת כספים לטובת השקעה. ראוף שלל שתי טענות אלה (ע' 439-434). לנוכח האמור בסיכומי ההגנה (להלן), כי הנאשם ביקש מראוף הלוואה לצורך שיפוצים והלה העביר לו את הכסף, וזאת מבלי שנטען כי מדובר בכספים שהועברו לצורך השקעה, אינני רואה צורך לפרט את החקירה בעניין זה.
- לשאלה מדוע חתם על הסכם שכירות עם הנאשם בשנת 2015 אם הנאשם חייב לו כסף, השיב העד שהדבר נבע מכך שהיה זקוק לכתובת בארץ (ע' 440). בפועל הוא לא נתן לנאשם שיקים במסגרת ההסכם (ע' 441).
- כשנטען כי טבורינסקי היה זקוק לעד כמהנדס כדי להעלות את הסיווג הקבלני של החברה, אך הפסיק את ההעסקה משום שהבין שהעד אינו מחזיק ברישיון המתאים, השיב העד כי ייתכן שכך היה (ע' 442).
- ראוף אישר שכתב את ת/165 בעצמו וביוזמתו שלו. הוא אישר שחשב שאם יבקש סכום פחות גבוה יהיה סיכוי גדול יותר לקבל אותו (ע' 443).
ראוף ביקש מהנאשם למצוא לו עבודה, מדובר ביוזמה שלו (ע' 447).