פסקי דין

תפ (מרכז) 6040-07-20 מדינת ישראל נ' ארקדי שכוביצקי - חלק 55

12 אוקטובר 2026
הדפסה

עדותו של הנאשם

חקירה ראשית (פרוטוקול 4.1.2023)

  1. הנאשם הכחיש שראוף העביר לו ולרעייתו סך של 28,600 דולר אמריקאי (ע' 542). כן הכחיש שראוף ביקש ממנו שיחזיר את כספי ההלוואה לאחר עלייתו לארץ בשנת 2015 (ע' 543).  הנאשם לא פנה אל טבורינסקי בבקשה שיעסיק את ראוף בד.ב.ש.  באופן שמשכורתו של ראוף לא תשקף את פעולתו עבור ד.ב.ש.  (ע' 543).  גם הטענה כי טבורינסקי העסיק את ראוף כדי ליתן לנאשם מתת אינה נכונה, שכן לנאשם אין השפעה על קבלנים (ע' 543).
  2. הטענה כי ראוף לא סיפק את התמורה לחברת ד.ב.ש. - אינה נכונה.  הנאשם טען שהיו עדים שמסרו שראוף הגיע לאזור נצרת חמש פעמים ושגם אשתו (של טבורינסקי ככל הנראה - מ' ב') אמרה שנהג להגיע לשם, גם לצורך איסוף תלושי השכר שלו (ע' 543).  הנאשם אינו יודע כמה שילם טבורינסקי לראוף.

ראוף התקשר אליו לבשר לו שפוטר מהעבודה והוא (הנאשם) אמר לו שאין זה עניינו (ע' 543).  הנאשם הכחיש לקיחת שוחד באישום זה (ע' 543).

  1. הנאשם תמה, אם אכן היה חייב כספים לראוף, מדוע ערך עמו ראוף חוזה שכירות ונתן לו שיקים? (ע' 543).

חקירה נגדית (פרוטוקול מיום 22.3.2023)

  1. הנאשם אישר שהכיר את ראוף, אך הכחיש שקיבל ממנו סכום של 28,600 דולר (בין כהלוואה ובין כהשקעה). הנאשם אישר שראוף השקיע כספים אצל אשתו, אך ציין שאינו יודע סכומים.  ראוף לא פנה אליו בבקשה להחזיר את הסכום (ע' 558).  כשראוף הגיע לישראל בשנת 2014 הוא רצה לקנות דירה שבבעלות הנאשמים, הנאשמת ערכה עמו חוזה והוא נתן מקדמה - מכאן הסכום של 28,600 דולר.  לאחר מכן ראוף ביקש את הסכום בחזרה, ולמרות שלפי החוזה אין מחזירים מקדמה, ראוף קיבל בחזרה חלק מהסכום משום שמדובר בחבר משפחה (ע' 560-559).
  2. הנאשם העיד כי טבורינסקי רצה להעלות את רף החברה (יכולת החברה) ולשם כך הוא צריך היה לגייס לד.ב.ש. מהנדס.  כשנאמר לו שטבורינסקי לא אמר זאת בעדותו, עמד על כך שטבורינסקי אמר זאת (ע' 560).
  3. התובע הפנה את הנאשם לדבריו בחקירה מיום 18.11.2018 (ע' 111-110), שלפיהם סיכם עם ראוף שינסה למצוא לו עבודה בסכום שהנאשם חייב לו. תגובת הנאשם בעדותו הייתה: "לא קשור...  הסכום הזה, זה סכום התבטל, אני פשוט הרגשתי שזה קצת לא נוח, בגלל שאמא אמר לי "שמע זה חבר שלי, אם אתם יכולים להחזיר לו את הכסף" וכל זה" (ע' 561).  עוד ציין התובע שחוקר המשטרה מרציאנו ביקש מהנאשם להתייחס למסמך ת/165 שאותר בטלפון שלו, כשמרציאנו טרם ידע במה מדובר.  הנאשם הוא שהסביר במשטרה כי סיכם עם ראוף שימצא לו עבודה בסכום שהוא חייב לו (בשונה מדבריו בעדותו כי טבורינסקי היה זקוק למהנדס).

הנאשם טען בעדותו כי הוא כלל לא ידע שראוף הלך לעבוד אצל טבורינסקי ושגילה זאת רק בהמשך כשראוף אמר לו שטבורינסקי מפטר אותו.  לשאלה מדוע לא אמר זאת במשטרה, השיב שייתכן שלא שאלו אותו (ע' 561), ולשאלה מדוע הדבר לא עלה בחקירה הנגדית של טבורינסקי, השיב שהדבר נתון לשיקולו של סנגורו (ע' 562).  הנאשם עמד על כך שהוא לא היה חייב לראוף כסף, אלא רק הרגיש לא בנוח עם העובדה שראוף עשה מולו עסקה והפסיד כסף (ע' 563).  אין לו הסבר לכך שבמשטרה אמר דברים אחרים (ע' 563).  הנאשם ניסה לקשור את הדבר להיותו במעצר, אך באותו שלב של החקירה הנאשם כבר לא היה עצור (ע' 564-563).

  1. לשאלה אם לא ידע על אודות המסמכים שהתקבלו אצלו בוואטסאפ, כגון אישור ההעסקה של ראוף מטבורינסקי (ת/121), השיב הנאשם כי הדבר היה בתקופה שבה ראוף אמר לו שטבורינסקי מפטר אותו. לטענה שאישור ההעסקה נשלח כבר בדצמבר 2016, בעוד שראוף המשיך לעבוד עד יוני 2017, לא הייתה לנאשם תשובה (ע' 564).  בהמשך עדותו, לשאלה מדוע שלח לו טבורינסקי את אישור ההעסקה, השיב שטבורינסקי ידע שהוא מכיר את ראוף, וייתכן שרצה שימסור את המסמך לראוף (ע' 571).  ייתכן גם שראוף ביקש זאת מטבורינסקי (ע' 571).  לטענה כי טבורינסקי העביר את האישור לנאשם משום שבפועל ראוף לא עבד אצלו והגיע לד.ב.ש.  פעמים ספורות בלבד כדי לאסוף תלושי שכר, הגיב הנאשם: "אבל הוא העביר סודות, או משהו" (ע' 573).
  2. אשר לתלושי השכר של ראוף, הנאשם ציין כי קיבל אותם רק לאחר סיום עבודתו של ראוף, כשראוף דיבר איתו על כך שייתכן שלא עבד אצל טבורינסקי די זמן לצורך זכאות לקבל דמי אבטלה וביקש שידבר עם טבורינסקי (ע' 565,568). ראוף דיבר איתו לגבי טבורינסקי משום שטבורינסקי פנה אליו ומכיר אותו (ע' 565).  הנאשם דחה את הטענה כי העסקתו של ראוף אצל טבורינסקי הייתה בגדר פיקציה (ע' 565).
  3. הנאשם לא ידע להסביר מדוע שלח לו ראוף את המסמך ת/165 (פירוט הסכומים שקיבל מד.ב.ש. וניכויים מסכום של 28,600 דולר) (ע' 566).  הנאשם עמד על כך שהוא אינו חייב לראוף דבר ושבמסמך לא כתוב שמדובר בחוב (ע' 568-567).  הנאשם עמד על כך שראוף לא העביר לו כספים, אלא לחברה של רעייתו, בשנת 2014 (ע' 567).  לטענה שראוף חישב את הסכום שהנאשם עדיין חייב לו, השיב הנאשם שלפי החוזה הוא אינו חייב לראוף כסף, אך היה סכום של 11 או 12 אלף ₪, ששילמו לראוף מתוך התחשבות (ע' 568).
  4. הנאשם הדף את הטענה שלפיה טבורינסקי כיסה את חובו לראוף כדרך לתת לנאשם שוחד. כשנשאל מה ההיגיון אחרת, האם הוא יכול להציע הסבר אחר, השיב: "אין לי היגיון" (ע' 568).  לטענה כי טבורינסקי עשה זאת משום שהנאשם שולט עליו בשב"ס ושולט על הרווח הקבלני שלו, השיב שרווח קבלני נקבע במכרז של שב"ס (ע' 571).  הנאשם עמד על כך שלא היה לו חוב לראוף ושטבורינסקי לא כיסה כל חוב שלו (ע' 572).  עוד טען כי אם היה חייב לראוף כסף, ראוף לא היה משלם עבור תקופה של כשבועיים שבה התגורר אצל הנאשם (ע' 572, אזכיר כבר עתה כי ראוף העיד שכלל לא נתן שיקים, וערך עם הנאשם חוזה רק משום שהיה זקוק לכתובת מגורים).  אשר לעדותו של טבורינסקי, שלפיה ראוף לא עבד באף פרויקט, טען הנאשם כי אינו יודע על אודות כך ואינו קשור לדבר (ע' 574).

אישום 10 - סיכומי המאשימה

  1. חרף היעדר הודאה מפלילה של השותף טבורינסקי באישום זה, המאשימה טענה כי עמדה בנטל להוכיח את המיוחס לנאשם.
  2. המאשימה הפנתה לכך שהנאשם אישר שראוף העביר לו ולאשתו סכום מסוים, ולכך שראוף אישר מתן הלוואה לנאשם בסך 28,000 דולר. לטענת המאשימה, סיווג העברת הכסף הוא חסר רלוונטיות לשם הוכחת יסודות עבירת השוחד - בין אם מדובר בכספים שהועברו לשם "השקעה" ובין אם ב"הלוואה".  עוד הפנתה המאשימה לכך שראוף ביקש מהנאשם את הכסף בחזרה פעמים רבות, והנאשם לא החזיר לו את הכסף.
  3. הנאשם קישר בין ראוף לטבורינסקי. ראוף קיבל מטבורינסקי "משכורת חודשית", אך חלק מהתלושים היו דו-חודשיים.  לטענת המאשימה, מדובר בהעסקה פיקטיבית, שכן ראוף קיבל שכר אך לא באמת עבד עבור טבורינסקי.  זאת בהתאם לעדויותיהם של טבורינסקי, רונית טבורינסקי שעבדה בחברה, חסידיאן המהנדס הראשי וראוף עצמו.  כך, חסידיאן ראה את ראוף פעם או פעמיים ולא ידע לומר מה עשה ראוף בחברה במשך כ-7 חודשים; ראוף נסע למשרדי החברה בצפון הארץ 20 פעמים בלבד; ראוף בקושי דיבר עברית ולכן לא היה ביכולתו לייעץ או לתת שירות מקצועי לטבורינסקי.  הנאשם עצמו מסר במשטרה שהוא ייתן לראוף לעבוד בסכום שהוא חייב לראוף, וכך יימחק סכום זה מהחוב של הנאשם לראוף.
  4. הנאשם שיקר בחקירתו הנגדית כשמסר שלא ידע בזמן אמת שראוף עובד עבור טבורינסקי. כמו כן מסר הנאשם גרסה חסרת היגיון ולא ידע להסביר כיצד קיבל לוואטסאפ את תלושי השכר של ראוף (ת/166) ואת אישור העסקתו אצל טבורינסקי (ת/121, ת/122).  עוד הפנתה המאשימה לראיה המסבכת ת/165 ששלח ראוף לנאשם בוואטסאפ, ובה חישוב השכר שקיבל ראוף מד.ב.ש.  כנגד חובו של הנאשם לראוף.
  5. המאשימה טענה כי הוכיחה מעל לכל ספק סביר שמבחינת המחשבה הפלילית של הנאשם, הסכום ששילם טבורינסקי לראוף נועד לכסות את חובו הפרטי של הנאשם לראוף. הנאשם בעצמו אישר בחקירתו במשטרה שמבחינתו התשלום נועד לכיסוי "חוב וירטואלי".  לצד כל זאת, הנאשם ידע היטב שטבורינסקי "העסיק" את ראוף לא מטעמי גמול וחסד, ולא מטעמי "חברות" עם הנאשם, אלא בשל יחסי התלות של טבורינסקי בנאשם מתוקף תפקידו כקצין בינוי בשב"ס - עובדה שאישר טבורינסקי ביתר פרטי האישום.

אישום 10 - סיכומי ההגנה

  1. ההגנה הכחישה את כל המיוחס לנאשם במסגרת האישום העשירי. לפי הנטען, בשנת 2014 הגיע ראוף לביקור בארץ, שהה אצל הנאשם והנאשם ביקש ממנו הלוואה לטובת שיפוצים.  הנאשם קיבל מראוף סכום של 28,600 דולר.

בשנת 2015 הגיע ראוף לארץ כדי להשתקע בה.  הנאשם השכיר לו דירה לחצי שנה, אך מספר ימים לאחר חתימת החוזה, ביקש ראוף לעזוב את הדירה מאחר שהייתה קטנה מדי עבור משפחתו.  לאחר תקופה, חודש הקשר בין השניים.  ראוף רכש דירה בפרויקט תמ"א 38 בחולון, לפי המלצת הנאשם.  בפועל הבנייה לא התקדמה והנאשם לא הרגיש בנוח עם העניין משום שהמליץ על הרכישה.

  1. בהמשך ביקש ראוף מהנאשם שיעזור לו למצוא עבודה כמהנדס בנייה. ראוף שאל את הנאשם אם הוא מכיר אנשים מהענף, והנאשם אמר שיבדוק את העניין עבורו.  בשנת 2016, במהלך פגישת עבודה, שאל טבורינסקי את הנאשם אם הוא מכיר מהנדס שמחפש עבודה משום שברצונו להגדיל את ד.ב.ש..  הנאשם המליץ על ראוף ונתן לראוף את מספר הטלפון של טבורינסקי.  כעבור מספר ימים התקשר ראוף אל הנאשם והודה לו על העזרה במציאת עבודה אצל טבורינסקי.
  2. הקשר בין ראוף לנאשם נותק למשך כחצי שנה, עד ליום אחד שבו התקשר ראוף לנאשם וסיפר לו כי הודיעו לו על פיטוריו מד.ב.ש.. ראוף התחנן שהנאשם ידבר עם טבורינסקי כדי לשנות את רוע הגזרה ולהחזירו לעבודה למספר חודשים נוספים כדי שיהיה זכאי לדמי אבטלה.  ראוף היה כה לחוץ מפיטוריו, עד כי שלח לנאשם הודעת וואטסאפ שבה הוא מבטל את החוב של הנאשם כלפיו.  הנאשם מצידו אמר לראוף כי אין קשר בין החוב לבין פיטוריו, וכן אמר לראוף שאין לו קשר לד.ב.ש..  הנאשם לא שוחח על כך עם טבורינסקי.

אישום 10 - דיון

  1. בהתאם לסיכומי ההגנה, הנאשם ביקש מראוף הלוואה לצורך שיפוצים וקיבל ממנו סכום של 28,600 דולר. עוד לפי סיכומי ההגנה, ראוף ויתר על חובו של הנאשם, בהודעת וואטסאפ ששלח לנאשם לאחר פיטוריו מד.ב.ש..  אתייחס לטענת הוויתור בהמשך, אך אציין כבר עתה כי לנוכח האמור, הרי שאין עוד מחלוקת שהנאשם קיבל מראוף הלוואה בגובה 28,600 דולר, שאותה לא החזיר לראוף.
  2. אין חולק כי ראוף קיבל שבעה תלושי שכר מד.ב.ש., בתקופה שבין אוגוסט 2016 לאוגוסט 2017, וקיבל מד.ב.ש. סכום כולל של 66,200 ₪, וזאת לאחר שהנאשם "קישר" בין ראוף לטבורינסקי.  ההגנה טענה כי הנאשם עשה כן כדי לעזור לחברו ראוף להשיג עבודה, משום שחש חוסר נעימות בשל עסקה ביניהם שלא צלחה, ללא כל קשר להלוואה שקיבל הנאשם מראוף, ושראוף אכן עבד בחברת ד.ב.ש.  והרוויח את לחמו ביושר.  ואילו המאשימה טענה כי הנאשם עשה כן כדי לכסות את החוב האישי שלו לראוף באמצעות העסקה פיקטיבית בד.ב.ש.  שבבעלותו ובניהולו של טבורינסקי.
  3. הראיות בתיק מצביעות על כך שהעסקתו של ראוף בד.ב.ש. אכן הייתה העסקה פיקטיבית: ראוף הגיע בפועל לעבודה מספר מועט של פעמים (יחסית לתקופת "העסקתו"), כך לדבריו וכן לדברי טבורינסקי ורעייתו, וזאת בניגוד למצוין בתלושי השכר שלו המתייחסים לנוכחות של כ-25-23 ימים בחודש; מן העדויות עולה שראוף לא היה קשור לפרויקט כלשהו בחברת ד.ב.ש.  - וזאת בעוד שבאישור ההעסקה צוין כי הוא עובד בפרויקטים ברחבי הארץ; ראוף אינו דובר עברית והוא העיד על עצמו שזו הסיבה שאיש לא רצה להעסיק אותו באותה תקופה - כיצד אם כן נתן ייעוץ וליווי מקצועי לטבורינסקי? טבורינסקי אמנם העיד שהתקשורת בין השניים התבצעה בשפה הרוסית, ברם ראוף עמד על כך שהשניים שוחחו בעברית; שלושה מתוך שבעת תלושי השכר שקיבל ראוף מד.ב.ש.  כללו שכר לחודש נוסף - אינני מקבלת את ההסבר שנתן ראוף כלאחר יד, שלפיו הדבר מקובל ברוסיה.  לדבריה של רונית טבורינסקי מדובר בעניין נדיר שעשוי לקרות כתוצאה מטעות, ברם, מתקשה אני לקבל שאותו עניין נדיר התרחש בתום לב בשלושה מתוך שבעה תלושי משכורת, בתקופה כוללת של שנה אחת.  זאת ועוד, ראוף תיאר עבודתו בד.ב.ש.  ככזו שבמסגרתה בחן יחד עם טבורינסקי פרויקטים ומסר לו "סודות מקצוע" ועל כן שילם לו טבורינסקי סכומים משמעותיים.  מדובר בתיאור ערטילאי שלא זכה לפירוט או הסבר נוסף, וככזה הוא בלתי אמין בעיניי.  על כך יש להוסיף כי טבורינסקי עצמו, מסר בעדותו כי אינו יודע מה כוונתו של ראוף ב"סודות מקצוע".

גם אם מבחינת לוחות הזמנים, העסקתו של ראוף נעשתה באותה תקופה שבה חסידיאן המהנדס היה עסוק בפרויקט אחר (טענה שנתמכה בעדותו של מיכאל), הרי שלנוכח תיאור מאפייני "העסקתו" של ראוף בד.ב.ש., מדובר עדיין בהעסקה פיקטיבית.

  1. ראוף שלח לנאשם את המסמך ת/165, שבו פירוט השכר החודשי שלו מד.ב.ש. והפחתת סכום השכר הכולל מסכום ההלוואה שנתן לנאשם.  מסמך זה קושר באופן ישיר בין ההלוואה לבין השכר שקיבל ראוף מד.ב.ש..  מדובר בראיה מרכזית ומשמעותית ביותר המבססת את הקשר בין העסקתו של ראוף בד.ב.ש.  לבין חובו הפרטי של הנאשם לראוף.  לפי מסמך זה, ראוף ביקש להראות לנאשם כי גם אחרי התשלומים שקיבל מד.ב.ש.  וטבורינסקי, הרי שהנאשם עדיין חייב לו כ-10,000 דולר.  כשנשאל מדוע הפחית את הסכום שקיבל מטבורינסקי מהחוב של הנאשם, הסביר ראוף שהבין שהנאשם חשב שכך הוא מחזיר לו את החוב.  קרי, ראוף, שלא שש להעיד כנגד הנאשם ואף ניסה לטעון שהעסקתו בד.ב.ש.  נעשתה כדין, העיד כי הוא עצמו הבין שהנאשם ביקש להחזיר לו את חובו באמצעות העסקתו בד.ב.ש..  ראוף אמנם שלל בעדותו שהנאשם אמר לו במפורש שכך הוא מחזיר לו את ההלוואה, ברם, בחקירתו במשטרה ציין כי הנאשם ביקש ממנו לוותר על הכסף לנוכח העזרה מול טבורינסקי, ואין זה סביר שראוף ערך את המסמך ת/165 מבלי שהדברים סוכמו מראש מול הנאשם.  אציין כי הנאשם לא הציע כל הסבר לכך שראוף שלח לו את המסמך ת/165.
  2. אין חולק כי הנאשם קישר בין ראוף לטבורינסקי. טבורינסקי אמנם לא הודה במיוחס לו במסגרת אישום זה, ואולם, הראיות מצביעות על כך שהוא לא קיבל שירותים של ממש תמורת השכר ששילם לראוף.  מדוע אם כן שילם לראוף? כפי שציינתי במסגרת הדיון באישום 6, שגם בו מיוחסת לנאשם קבלת שוחד מטבורינסקי, הרי שבאותו אישום, שיחות הטלפון בין טבורינסקי לנאשם וכן עדותו של טבורינסקי העלו כי טבורינסקי ראה את הנאשם כבכיר שבסמכותו לקבל החלטות בשב"ס, לתת עבודות לקבלנים ולהשפיע על גובה דמי ההסבה.  טבורינסקי אישר בעדותו את הטענה בדבר המוטיבציה שלו לתת שוחד לנאשם.  דברים אלה יפים לאישומים 7 ו-8, ויפים הם גם לענייננו, הגם שטבורינסקי לא הודה במיוחס לו באישום זה.

ניתן לראות כי תקופת "ההעסקה" של ראוף היא בין אוגוסט 2016 לאוגוסט 2017.  אישום 6 עניינו בחודשים מאי ויוני 2016; אישום 7 בחודש אוגוסט 2016 ומספר חודשים לאחר מכן; אישום 8 בחודשים דצמבר 2016 עד פברואר 2017.  מדובר בתקופות החופפות (או קרובות מאוד) לתקופה נושא האישום העשירי.  המוטיבציה שהוכחה לגבי אותם אישומים, קיימת אפוא גם בענייננו.

  1. עדותו של הנאשם במסגרת אישום זה אינה מהימנה כלל . הנאשם טען בעדותו שכלל לא ידע על העסקתו של ראוף בד.ב.ש., אלא רק לאחר פיטוריו של ראוף.  ברם, בסיכומי ההגנה צוין שראוף התקשר אל הנאשם מספר ימים לאחר שהנאשם המליץ עליו, והודה לו על העזרה במציאת עבודה אצל טבורינסקי.  כמו כן, הנאשם קיבל מטבורינסקי את אישור העסקתו של ראוף, וכשניסה לטעון שהאישור נשלח אליו לאחר פיטוריו של ראוף, לא הייתה בפיו תשובה לכך שהאישור נשלח כבר בדצמבר 2016 ואילו פיטוריו של ראוף היו בקיץ 2017.  ולפי עדותו של ראוף, את אחד השיקים של טבורינסקי העביר לו הנאשם.  יצוין כי בהתאם להלכה הפסוקה, שקריו של נאשם בסוגיה מרכזית לאישום (ואכן מדובר בענייננו בסוגיה מרכזית - העסקתו של ראוף על ידי טבורינסקי וד.ב.ש.), יכולים לשמש כחיזוק ואף כסיוע לראיות התביעה כנגדו, במיוחד כשמדובר בשקרים מהותיים היורדים לשורש העניין (ראו למשל ע"פ 3965/22 מקסים טל נ' מדינת ישראל (מיום 30.3.2023, פסקה 29).
  2. זאת ועוד, הנאשם טען בעדותו כי לא קיבל מראוף סכום של 28,600 דולר (בין כהלוואה ובין כהשקעה), והסביר כי ראוף רכש דירה מהנאשמים ובמסגרת המקדמה העביר סכום של 28,600 דולר, שאת חלקו קיבל מהם בחזרה מאוחר יותר משום שמדובר בחבר. לא היה לנאשם הסבר לכך שבמשטרה מסר גרסה שונה, שבמסגרתה אישר שקיבל הלוואה מראוף.  בנוסף, בסיכומי ההגנה, שבהם כאמור אישרה ההגנה שהנאשם ביקש וקיבל מראוף הלוואה לצורך שיפוצים, נטען שראוף ויתר על החוב, לאחר שהודיע לנאשם על אודות פיטוריו מד.ב.ש., עת היה לחוץ מאוד.

טענה זו נטענה לראשונה רק בשלב הסיכומים והיא אינה הגיונית על פניה, שכן מדוע אדם שלחוץ מפיטוריו ומכך שאינו זכאי עדיין לדמי אבטלה, יוותר על חוב כספי משמעותי, ועוד כשהנאשם מבהיר לו כי אין לו דרך לעזור לו? אך מעבר לכך, ראוף שלח לנאשם את המסמך ת/165 שבו הוא מפרט את משכורותיו מד.ב.ש.  ומפחית את סך כל המשכורות מסכום ההלוואה 28,600 דולר.  פעולה זו של ראוף מלמדת על כך שהוא עמד על תשלום החוב ולא ויתר עליו.

  1. הנאשם טען בעדותו כי הסיבה שבגינה העסיק טבורינסקי את ראוף הייתה רצונו להעלות את סיווג החברה באמצעות גיוס מהנדס נוסף. ברם, טבורינסקי עצמו לא ציין זאת כסיבה להעסקתו של ראוף, אלא התייחס לכך שחסידיאן המהנדס היה עסוק בפרויקט אחר.  הסנגור לא העלה את עניין סיווג החברה בחקירתו של טבורינסקי.  הנאשם ניסה לתת הסבר לגיטימי להעסקתו של ראוף על ידי טבורינסקי, אך הגורם הרלוונטי ביותר לעניין, טבורינסקי, נתן הסבר אחר ולא נעשה כל ניסיון לברר עמו את הסיבה שהעלה הנאשם.  גם עניין זה משליך אפוא על מהימנותו של הנאשם.
  2. במסגרת הדיון בעבירת השוחד המיוחסת לנאשם, יש להידרש לעניין היסוד הנפשי של הנאשם. האם ידע הנאשם שהעסקתו של ראוף על ידי טבורינסקי וד.ב.ש.  היא בגדר העסקה פיקטיבית שנועדה ליתן לנאשם מתת אשר יכסה את חובו הפרטי לראוף? סבורה אני כי התשובה לשאלה זו חיובית.

הנאשם הוא מי שקישר בין ראוף לטבורינסקי.  הנאשם מסר בדבריו במשטרה כי ניסה למצוא לראוף עבודה בסכום שהנאשם חייב לו.  עצם הרעיון יש בו כדי להצביע על כך שהנאשם ידע שראוף לא באמת יעבוד.  שכן אם זו עבודה אמיתית, שבה ראוף עובד ומקבל שכר עבור עמלו, כיצד היא מכסה חוב של כ-30,000 דולר? הרי השכר ניתן כנגד העבודה עצמה ולא כנגד החוב.  רק אם יינתן השכר מבלי שתתבצע עבודה, אזי ניתן לראות בשכר ככסף שמקבל ראוף תחת הכסף שהנאשם צריך להחזיר לו.  אוסיף כי ראוף עצמו הבין שכך הנאשם מחזיר לו את החוב, וכשדנתי במאפייני ההעסקה הגעתי כאמור למסקנה ברורה כי מדובר בהעסקה פיקטיבית.

עמוד הקודם1...5455
56...108עמוד הבא
Skip to content