אציין גם שהמסמך ת/165, שאותו קיבל הנאשם מראוף, מחזק קיומו של סיכום מראש כי התשלומים מטבורינסקי ישמשו להחזר חובו של הנאשם לראוף.
שקריו של הנאשם כי כלל לא ידע על העסקתו של ראוף על ידי טבורינסקי, למצער מחזקים את ראיות התביעה כנגדו, לרבות הראיות בדבר מודעותו להעסקה הפיקטיבית ולקבלת השוחד. עוד יש לציין כי לנאשם לא היה כל הסבר אחר מדוע טבורינסקי שילם לראוף בעד העסקתו הפיקטיבית ומדוע שלח לו ראוף את המסמך ת/165.
סבורה אני אפוא כי התביעה הצליחה להוכיח את מודעותו של הנאשם להעסקה הפיקטיבית ולקבלת השוחד.
- לנוכח כל האמור אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל להוכיח את האמור באישום העשירי, וכי במעשים המתוארים באישום זה, לקח הנאשם, בפועלו כעובד הציבור, שוחד בסך 66,220 ₪, בעד פעולה הקשורה בתפקידו.
אישום 11
כתב האישום
- במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בשלהי שנת 2015, ביצע יוסי יעקב (להלן: "יוסי") עבודה פרטית של התקנת 4 מ"ר של בריקים לחיפוי קירות בפנטהאוז של הנאשם בעלות של 3,000 ₪ (להלן באישום זה: "העבודה הפרטית"). במהלך תקופה זו עבד יוסי כקבלן משנה בשב"ס, בעודו כפוף לנאשם.
- עובר לתאריך 13.12.2015, הכתיב הנאשם ליוסי את תמחור העבודה בפרויקט בשב"ס שיוסי ביצע תחת קבלן ראשי חב' מחלב, על סך 60,170 ₪.
- בתאריך 13.12.2015, או סמוך לכך, נפגש הנאשם עם יוסי ומסר לו שיק בגין ביצוע הפרויקט, על סך 60,170 ₪ (להלן באישום זה: "השיק"), שאותו הפקיד יוסי בחשבון הבנק שלו. באותו מועד של מסירת השיק, הודיע הנאשם ליוסי כי סכום השיק כולל גם את התשלום עבור העבודה הפרטית.
- במעשיו הנ"ל, גנב הנאשם, כעובד הציבור, דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו 3,000 ₪ (עבירה לפי סעיף 390 לחוק). כמו כן, במעשיו הנ"ל עשה הנאשם, בהיותו עובד הציבור במילוי תפקידו, מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום מרמה אם נעשה כנגד יחיד (עבירה לפי סעיף 284 לחוק).
המענה לאישום 11
- הנאשם כפר במיוחס לו באישום זה.
אישום 11 - ראיות
פרשת התביעה
עדותו של יוסי יעקב (פרוטוקול מיום 13.7.2021)
חקירה ראשית
- יוסי הוא קבלן שיפוצים, שהכיר את הנאשם דרך ספק חומרי בניין, מספר שנים קודם לעדותו, וביצע מולו מספר עבודות בשב"ס. לאחר ההיכרות, הנאשם התקשר אליו ואמר לו שיש לו עבורו עבודה בשב"ס. העד העיד כי כל ההתנהלות הייתה אך ורק מול הנאשם, והוא לא הכיר כל גורם אחר במערכת - לא גורמים בשב"ס ולא קבלנים (ע' 135-134). הוא עצמו היה קבלן משנה וכל ההתנהלות הייתה מול הנאשם (ע' 135). היו לעד כחמישה פרויקטים בשב"ס. באופן כללי, הנאשם הזמין אותו לעבוד, הוא נתן לנאשם הצעת מחיר וניגש לבצע את הפרויקט. לאחר סיום העבודה חיכה בין 45-30 ימים לשיק (ע' 135). השיק היה של אבו ג'עפר או מחלב, הקבלנים הראשיים, אך הוא לא הכיר אותם ומעולם לא פגש אותם. הוא קיבל פיזית את השיק מהנאשם (ע' 136). כשקיבל את השיק מילא חשבונית מס קבלה (ע' 136).
- בחקירתו במשטרה בנובמבר 2018, התוודה העד על כך שבמסגרת עבודה בשב"ס בשנת 2015, לקח תוספת בסכום של 3,000 ₪ על עבודה פרטית שביצע אצל הנאשם. (ע' 137-136). במהלך ביצוע פרויקט בשב"ס, הוא פגש לעיתים את הנאשם. הנאשם הציע לו לבצע בביתו עבודה של הדבקת בריקים, שאותם הביא הנאשם. הנאשם נקב במחיר של 3,000 ₪ (ע' 139). הנאשם לא היה נוכח בזמן העבודה, שארכה כיומיים, ואמר ליוסי שישלם לו אחר כך. יוסי אמור היה לקבל בעד עבודתו בשב"ס כ-58,000 ₪. בפועל, קיבל תשלום של 61,070 ₪ עבור עבודתו בשב"ס, שכלל בתוכו את התשלום עבור העבודה הפרטית בביתו של הנאשם (ע' 139).
- ת/40 - כרטסת הנהלת חשבונות של העד, שבה מופיעה, בעמוד האחרון, תנועה מיום 13.12.2015, תחת הפרטים "מחלב פיתוח ובנייה" - סכום של 60,170.94 ₪. עבודה זו הייתה בתאריך סמוך לעבודה הפרטית בביתו של הנאשם (ע' 141). הנאשם נתן לו את השיק, העד מעולם לא פגש את מחלב (או אבו ג'עפר) (ע' 142-141). העד הגיע למשרדו של הנאשם ברמלה לאחר שהנאשם התקשר אליו, והנאשם אמר לו שהוסיף את העבודה של הבריקים לסכום של השיק. העד היה מופתע, הוא לא ידע שיקבל תשלום על עבודת הבריקים בדרך זו. הוא מילא את פרטי חשבונית המס באותו מעמד. הוא לא קיבל קודם לכן הודעה בנוגע לסכום לתשלום או תמונה של השיק. בכל השיקים שהנאשם נתן לו, של הקבלנים מחלב ואבו ג'עפר, הוא לא קיבל מידע מראש (ע' 142). העד הודה שזו הייתה טעות מצידו לקבל את התשלום על עבודת הבריקים במסגרת השיק שניתן לו עבור עבודתו בשב"ס. לדבריו, הדבר נכפה עליו והוא פחד לאבד את כל סכום השיק בשל 3,000 ₪ (ע' 143).
- בשנת 2018 יחסיו של העד עם הנאשם היו טובים, עד שעלו על שרטון. בשנה זו העד כבר לא עבד עבור שב"ס. הוא ביצע עבודה פרטית נוספת בפנטהאוז של הנאשם - איחוד שני חדרי שינה, עבודה של כעשרה ימים. עם סיום העבודה פירט העד לאשתו של הנאשם את הסכום לתשלום, והיא טענה שהיא אינה צריכה לשלם לו, מסיבות שונות. כעבור כשנתיים הגיע הסכסוך לבית המשפט, ובית המשפט פסק לטובת העד. הנאשם שילם לו 21,000 ₪ בתוספת 4,000 ₪ הוצאות (ע' 145-143).
לשאלה האם הוא מעליל על הנאשם במסגרת הליך זה בשל אותו סכסוך כספי, השיב העד שאין קשר בין הדברים. בהליך זה הוא מתוודה על דבר בלתי תקין שהוא עצמו עשה והוא יודע שהוא עומד לשלם על זה מחיר. הוא לא היה מסבך את עצמו בשל הסכסוך הכספי (ע' 146).