שיחה מס' 697 מיום 5.10.2018 - שיחה בין הנאשמת לגבר שמתעניין ביחידה בקומה השלישית במלונית במחיר של 100 דולר ללילה. הנאשמת משיבה לו שב-9 בחודש היחידה תפוסה. גם ביחס לשיחה זו ניסה הנאשם לטעון שאין משמעות הדבר שהיחידה אכן הייתה תפוסה (ע' 595).
שיחה מס' 1016 מיום 8.10.2018 - שיחה בין הנאשמת לאישה בשם שלומית, שבה יש התייחסות לתפוסה מלאה ולמחירים - בין 80 ל-130 דולר ללילה בתוספת 150 ₪ למנקה בסיום התקופה. הנאשם העיד כי ייתכן שהנאשמת לא רצתה להשכיר לאותה אישה, ולכן העלתה את המחיר (ע' 595).
שיחה מס' 1544 מיום 31.10.2018 - שיחה בין הנאשמת לאישה שמתגוררת אצלם, בסוף האירוח. הנאשם העיד כי ייתכן שמדובר בחברה או בשוכרת שהגיעה דרך העמותה - הגם שתוכן השיחה שירותי ואין אינדיקציה לכך שמדובר ביחסי חברות (ע' 596).
שיחה מס' 4716 מיום 13.9.2018 - שיחה בין הנאשמים, לגבי שוכרים פוטנציאליים שמגיעים לישראל לצורך טיפול רפואי והחלמה, ומעוניינים לשכור יחידה במלונית לחצי שנה. השניים דנים בשאלה אם להשכיר להם ב-4,500 ₪ ומציינים שהמינימום ללילה עומד על 80 דולר. בסוף השיחה אומר הנאשם לנאשמת שתשכיר את היחידה. כשנשאל הנאשם על כך שמדובר בילד חולה והנאשמים עדיין גובים כסף, השיב שייתכן שאותו ילד לא הגיע דרך העמותה (ע' 597).
שיחה מס' 766 מיום 7.10.2018 - שיחה בין הנאשמים, שבה מוזכר סכום של 120 דולר. הנאשם לא זכר את השיחה וציין שייתכן שהשכירות לא יצאה אל הפועל (ע' 598).
שיחה מס' 6646 מיום 24.10.2018 - שיחה בין שני הנאשמים, שבה מוזכר סכום של 120 דולר ללילה בתוספת דמי ניקיון 150 ש"ח. הנאשם ציין בעדותו כי הוא זוכר את המקרה, וייתכן שמדובר ברומן הארמני (ע' 598).
שיחה מס' 7230 מיום 31.10.2018 - שיחה בין הנאשמים, שבה מוזכר סכום של 80 דולר בתוספת 150 ש"ח. לשאלת התובע אם מישהו חייב כסף, השיב הנאשם שמדובר ככל הנראה ברומן (ע' 598).
עדותה של הנאשמת
חקירה ראשית (פרוטוקול מיום 20.9.2023)
- בשנת 2014 רכשו הנאשמים את הווילה ושיפצו אותה (ע' 553). הוריה של הנאשמת גרים בגרמניה והייתה להם יחידה קבועה בווילה (ע' 553). הנאשמת הכירה בפייסבוק את עמותת הזדמנות לחיים שעוזרת לילדים מברית המועצות לשעבר. היא רצתה לעזור לעמותה ולתת לה דירות לשימושה. היו מקרים שבהם סירבה ללקוחות משום שתוכננו להגיע ילדים דרך העמותה (ע' 553).
- הנאשמת הכחישה את הטענה כי הנאשמים השכירו נכסים רבים מבלי שהצהירו על הכנסותיהם משכירות לרשות המיסים. הנאשמים פעלו לפי עצת רואה החשבון שהמליץ שההכנסות יהיו על שם החברה של הנאשמת. עם הזמן הבינו הנאשמים שהעניין אינו משתלם ושההוצאות גבוהות מההכנסות, ולכן הפרידו את ההשכרה מענייני החברה. הייתה גם תקופה שבה הנאשמת הקפיאה את פעילות החברה ולכן לא יכלה להשתמש בשם החברה ובחשבוניות שלה. כשחזרה הנאשמת לעבוד בנדל"ן היא החזירה את החברה לפעילות, אך ההכנסות לא כיסו את ההוצאות (ע' 561-560).
- הנאשמת התנגדה לשימוש במינוח "מלונית", וטענה כי הגדירה את הנכס כ"בית חוסים" (ע' 561). היו ארבע יחידות להשכרה לטווח קצר ויחידה נוספת לתקופות ארוכות. הכוונה הייתה לספק מקום להוריה במהלך ביקוריהם בישראל, וכן לנסות לנהל גם עסק של השכרה, דבר שעשו בפועל פעמים בודדות בלבד. הם דיווחו למס הכנסה, אך ראו שההוצאות עולות על ההכנסות. באחת היחידות התגוררה בתו של הנאשם זמן רב, יחד עם בן זוגה. שלוש מהיחידות שימשו ילדים חולי סרטן (ע' 563).
את היחידה לתקופות ארוכות השכירו פעם אחת ויחידה, בתקופה של ויקה, שלעתים לא היה ביכולתה לשלם (ע' 564). הנאשמת שללה את כל המיוחס לה ולנאשם, לרבות הסכומים שצוינו בכתב האישום, ועמדה על כך שכל ההכנסות דווחו.
- הנאשמת אינה קשורה להשכרת הדירה בפרדס חנה. דירה זו נרכשה לפני נישואיה לנאשם, והייתה מיועדת לעבור לילדיו של הנאשם מנישואיו הראשונים (ע' 566).
- אשר לבוקר מעצרו של הנאשם, בשש בבוקר נשמעו דפיקות חזקות בדלת. בני הזוג ישנו בחדר יחד עם בנם, והנאשמת שכנעה את השוטרים שרק אחד מהם ייכנס לחדר להעיר את הנאשם כדי שהילד לא ייבהל. הילד סובל מגידול בראש, ובאותו יום חיכתה לתוצאות בדיקת MRI בעניינו. לבקשתה, השוטרים המתינו לצאתו של הילד לבית הספר ורק לאחר מכן עצרו את הנאשם והחלו בחיפוש בבית (ע' 543). את הנאשמת לקחו ונסעו איתה למקום עבודתה. לקחו ממנה את הטלפון הנייד למרות שחיכתה לתוצאות MRI, אך נתנו לה את הטלפון כשהרופא התקשר (ע' 543). לדבריה: "אני עברתי מעשה סדום, אני עברתי גסטפו מה שהיה שם זה משהו שקשה לתאר, הם פשוט צרחו עליי ואמרו שלקחו את הילד, את האמת לא לקחו אותו.." (ע' 544).
- כעבור שלושה ימים נעצרה הנאשמת בגין שיבוש חקירה. את התנהגות השוטרים כלפיה תיארה כ"זוועה", כשחמישה שוטרים צרחו עליה (ע' 546). ביום מעצרה נאמר לה שלוקחים את בנה לאומנה (ע' 549). אחד החוקרים דיבר אליה בגסות ("מזיינים את בעלך בתחת") (ע' 550).
- אשר לדרך שבה נחשפה הפרשה ולטענה כי תחילת הפרשה בפנייתה של הנאשמת עצמה למכרה שעבדה כרופאה בשב"ס (ד"ר נונה), הנאשמת טענה כי אותה מכרה סיפרה לה על תנאי העבודה הקשים בשב"ס, והנאשמת שיתפה אותה בעניין אישי של אחד הממונים בשב"ס. מאוחר יותר התברר לנאשמת שהרופאה מסרה בעניינם של הנאשמים דברי שקר, ייתכן כנקמה על כך שהנאשמת סירבה שבנה של הרופאה יתלווה אליה לעבודתה כמתלמד (ע' 545-544).
חקירה נגדית (פרוטוקול מיום 20.9.2023,26.9.2023)
- הנאשמת אישרה שהיא אשת עסקים ורשומה כבעלים יחיד של חב' נ.ק. בילדינג (ע' 577). נ.ק. בילדינג עסקה הן בהשכרת הווילה הן בפעילות הקשורה בדירה של זיידפודים (ע' 577). מסרה בחקירות כי מי שגבה לרוב את כספי השכירות מהדיירים בווילות והגיע לרו"ח דותן היה הנאשם (ע' 577). אישרה בחקירות שהיא חתמה על דוחות המס ועדכנה את רו"ח דותן על אודות הווילה (ע' 577). רואה החשבון המליץ להפעיל את המלונית באמצעות נ.ק. בילדינג, ולכן רשמה את הכנסות המלונית על שם החברה החל משנת 2014 (ע' 578). את פעילות החברה היא הקפיאה, במועד שאינו זכור לה. כשהופנתה להודעה על סגירת העסק מיום 1.3.2017 (נ/6 נספח 2 ע' 35), העידה כי רו"ח דותן אמר שלא ניתן לסגור תיק אך אפשר להקפיא את החברה ולאחר מכן להפשיר אותה (ע' 581-580).
- לשאלה היכן רשמה את ההכנסות שקיבלו מהדיירים, השיבה שהנאשם עסק בכך:
"ש: כל ההכנסות כל פעם שהיה מגיע דייר,